בפרק זה נלמד על האלטים (ALTS) מטבעות דיגיטליים נוספים שהופיעו אחרי יצירתו של הביטקוין.
נראה מהם החידושים והשיפורים שמציעים המטבעות הדיגיטליים החדשים ונלמד על כמה מהתכונות והמאפיינים
של הבולטים מהם. כמו כן נלמד על רשת האיתריום ונניח את היסודות להבנתה של המערכת הפיננסית החדשה המתהווה – DeFi.
הופעתו של הביטקוין לעולם על ידי Satoshi Nakamoto בשנת 2009 היוותה את נקודת המפנה. הטכנולוגיה החדשה שהציג הביטקוין בדמות הבלוקצ’יין פתחה את הצוהר להופעתם של שלל מטבעות קריפטוגרפים נוספים. אחד העקרונות הבולטים של כלכלת הביטקוין היא חופש פיננסי ושקיפות מלאה. כדי לשכנע את העולם בכוונותיו הכנות לייצר מטבע דיגיטלי מבוזר אשר אינו נמצא בשליטתו של אף גוף או אדם, פרסם סטושי את אלגוריתם הביטקוין לעולם כקוד פתוח. כל אדם, בעל ידע טכני מספק, יכל לבחון את הקוד ולבדוק שהביטקוין אכן מקיים את מה שהבטיח.
חשיפת הטכנולוגיה החדשה לציבור הרחב היא זו שבנתה את האמון העומד בגרעין המשתמשים של הביטקוין אך היא גם זו שהובילה בסופו של דבר לפיתוחם של שלל מטבעות דיגיטלים מתחרים אשר מתיימרים לקחת את הביטקוין ולהפוך אותו למטבע טוב יותר. מטבע מהיר יותר ובטוח יותר.
הראשון להגיח בשנת 2011 היה הלייטקוין. הלייטקוין פותח על ידי מתכנת בשם צ’רלס לי, עובד גוגל לשעבר, שזיהה את הפוטנציאל העצום של הביטקוין והחליט ליצור לו אח קטן ומהיר. אחרי הלייטקוין, ועם העלייה בשער הביטקוין, רבים נוספים זיהו את הפוטנציאל הטמון בשוק המטבעות הדיגיטלים ומטבעות חדשים החלו לצוץ מכל פינה.
כל מטבע מתיימר להיות טוב יותר מקודמיו. חלק מיוצרי המטבעות החדשים התמקדו בשיפורי אבטחה או אנונימיות על פני פרוטוקול הביטקוין, חלק שיפרו את מהירות אישור העסקאות ברשת, חלק השתמשו בשיטות הצפנה שונות מתחום הקריפטוגרפיה והפיתוחים האחרונים מכוונים ליצירתם של Eco Systems שלמות המורכבות משילוב של חוזים חכמים, מסחר מבוזר, הנפקות של טוקנים חדשים על גבי הפלטפורמה ומה לא.
כיום ישנם כבר מעל ל 18,000 מטבעות דיגיטליים הנסחרים ברחבי העולם (כן קראתם נכון), חלק גדול מהם יושב על גבי הפלטפורמה של אית’ריום ולא מחזיק בבלוקצ’יין עצמאי (פירוט בהמשך). לרובם שווי שוק זניח הנע בין עשרות אלפי דולרים ועד מיליוני דולרים בודדים. הביטקוין, למרות התחרות האדירה, עדיין עומד איתן במקום הראשון במונחי שווי שוק ואחריו האיתריום.
אין ויכוח על כך שהביטקוין לא מושלם. חלק מהמטבעות החדשים מציגים חידושים טכנולוגים עדיפים על פני הביטקוין ואבטחה משופרת וחלקם מקיימים מודלים כלכליים אשר סביר יותר להניח שיצליחו מזה של הביטקוין בעולם האמיתי (אינפלציה מובנית מול דיפלציה והיצע קשיח), אך עדיין ביטקוין עומד איתן בראש.
המטבע הבא בתור, אית’ריום, הוא היחיד אשר נותן פייט אמיתי לביטקוין. גם במונחי שווי שוק וגם בהיבט הקהילה. מלבד היותו פלטפורמה רחבה, עשירה וגמישה בהרבה יותר מזו של הביטקוין, העליה האסטרונומית במחירו מסנטים בודדים לכמה אלפי דולרים תוך כמה שנים משכה מתעניינים רבים ועודדה את בנייתה של קהילה רחבה ועשירה. בזמן שקהילת הביטקוין עסקה במאבקי כח ופוליטיקה פנימית, איתריום נהנתה מהגמוניה וקונצנזוס יחסית רחב סביב חזון יוצרה וה”מנהיג הרוחני” שלה, ויטליק בוטרין.
בפרק זה, תחילה אסקור כמה מטבעות דיגיטליים ותיקים שהופיעו מעט לאחר הופעתו של הביטקוין, לאתר מכן נרחיב ונצלול לעומק על המתחרה הגדול של הביטקוין, האיתריום. בהמשך נסקור כמה מטבעות ופרוטוקולים מעניינים שהגיחו לעולם סביב שנת 2020, במה שהיום ידוע כ DeFi Summer.
המטבע השני שנוצר אחרי הביטקוין. מפתח הלייטקוין טוען שהמטרה של הלייטקוין הינה להיות אלטרנטיבה לביטקוין כמו שכסף (המתכת) הינה אלטרנטיבה לזהב. הלייטקוין כמעט זהה לאחיו הגדול הביטקוין, אך עדיין עם מעט שינויים. ראשית כמות המטבעות המקסימלית הסופית הינה 84,000,000. פי 4 מביטקוין. בהתאמה, מהירות החישוב של כל בלוק עסקאות’ מהיר גם כן בפי 4 מביטקוין ועומד בממוצע על 2.5 דקות. מה שמבטיח אישור עסקאות מהיר יותר.
הלייטקוין משתמש בשיטת הוכחת-עבודה (Proof-of-work) שונה מביטקוין הנקראת Scrypt. מבלי להכנס לפרטים הקטנים המטרה בשיטת ה Scrypt נועדה במקור לאפשר לכורים לכרות בו-זמנית גם ביטקוין וגם לייטקוין ובנוסף היא מפחיתה משמעותית את היתרון בכרייה למשתמשים בעלי חומרת מחשוב כבדה על פני משתמשי CPU רגילים.
כתובות הלייטקוין בנויות ממחרוזת של 33 תווים אשר מתחילות תמיד באות “L”.
הלייטקוין עלה לכותרות במהלך 2013 כאשר רכב על גל ההצלחה של הביטקוין ועלה משער של כ 1$ לשער שיא של 48$ ונגע לרגע בשווי שוק של מיליארד דולר, לאחר מכן דעך בהדרגה וחזר כל הדרך למחיר של 2$ בשפל, אז גם רבים הספידו את המטבע. ב 2017, בעקבות גל העליות של הביטקוין בפרט ושל עולם המטבעות הדיגיטליים בכלל נשבר השיא הקודם בשנית והמטבע נשק ל 400$. מאחורי לייטקוין עומדת קהילה מרשימה. הלייטקוין היה המטבע הראשון עליו הוטמעה טכנולוגיית Segwit שלאחר מכן הוטמעה על רשת הביטקוין ומבין הראשונים לבצע העברת Lightning מוצלחת ברשת. יש כאלו הרואים את הלייטקוין כסביבה לבדיקת שיפורים וחידושים לפני שאלה ייושמו על הביטקוין. מפתח הלייטקוין הוא דמות אהודה ומוכרת בעולם המטבעות הדיגיטליים ולאחר שנים שבהם עבד בתעשיה החליט לעזוב את עבודתו ולהתעסק באופן בלעדי בפיתוח המטבע.
ריפל הינו מטבע דיגיטלי ופרוטוקול קוד-פתוח לביצוע תשלומים על גבי רשת האינטרנט. מבין שלל המטבעות הקריפטוגרפיים והדיגיטליים ריפל בולט מעט. יש שיאמרו בולט לרעה.
הביטקוין, ראשון המטבעות הדיגיטליים ועוד מטבעות רבים אחרים כולם חולקים אידיאולוגיה משותפת. גישתם הבסיסית היא אנטי ממסדית, כזו ששמה לעצמה למטרה לשחרר את ההמונים מכבלי הממשלות והבנקים המרכזיים ולהעניק לאנושות מטבעות מבוזרים וחופשיים, חפים מצנזורה וחרמות ואשר לא נשלטים בידי אף גוף, ממשלה או אדם. אבל ריפל… הוא בא לעשות עסקים.
הגוף העומד מאחורי ריפל ואחראי לפיתוחו הוא חברה עסקית למטרות רווח בשם Ripple labs ששמה לה למטרה ליצור מערכת תשלום מבוזרת ולשלבה במערכת הפיננסית הקיימת. ריפל שואפת לייצר שיתופי פעולה עם הבנקים. לא להחליף אותם.
עובדה זו הפכה את ריפל להיות מטבע לא אהוד, בלשון המעטה, בקרב קהילות המטבעות הדיגיטליים השונות ויש רבים אשר טוענים שריפל כלל אינו מטבע דיגיטלי מבוזר אלא מערכת ריכוזית . אגב, אם כבר אנחנו רוצים לדייק, אז ריפל הוא לא המטבע – הוא הפרוטוקול.
למטבע היושב על גבי פרוטוקול הריפל קוראים XRP והוא זה שנסחר בזירות המסחר והשונות וממנו נגזר שוויה של הרשת. נרחיב עליו בהמשך.
באתר הבית של ריפל, מתפארת החברה, שרשת הריפל הינה כרגע הפתרון היחיד בעולם המספק שירות ביצוע תשלומים גלובאליים לעסקים על ידי רתימת כוחו של הבלוקצ’יין. לדבריהם, בעולם בו מחוברים מעל 3 מיליארד אנשים דרך האינטרנט, מכוניות נוהגות בעצמן ואפליקציות מדברות זו עם זו, מערכת התשלומים העולמית עדיין תקועה בעידן הדיסקו.
בריפל נוגעים בנקודות החולשה העיקריות של המערכת הבנקאית הקיימת ומציינים בעיקר את זמן ההעברות הארוך (בין 3-5 ימים לביצוע ההעברה) ואת העמלות הגבוהות (1.6 טריליון דולר בשנה).
הפיתרון של ריפל הינו רשת אימות והעברת תשלומים מבוזרת המשתמשת בטוקנים דיגיטליים כדי לבצע העברות של כל יחידת מסחר שהיא. מהדולר האמריקאי, יורו ויין, עד סחורות למינהן ואפילו נקודות הנוסע המתמיד. ההעברות ברשת מתבצעות במהירות כמעט מיידית, מאפשרות מעקב והתחקות מהירה אחר התנועות ברשת ומציעות עמלות נמוכות במיוחד. נכון לזמן זה לריפל יש כבר מעל 90 לקוחות עסקיים ברחבי העולם, בינהם ספקי תשלומים, זירות מסחר ובנקים מסחריים גדולים ומוכרים כגון: Santandar,UniCredit ו UBS.
מקורות פיתוח הפרוטוקול של ריפל החלו אי שם בשנת 2004 ע”י מהנדס תוכנה בשם Ryan Fugger בעודו עובד עבור חברת מסחר דיגיטלי בוונקובר. כוונתו המקורית הייתה לייצר מערכת מוניטרית מבוזרת בה בודדים או קהילות יוכלו ליצור כסף משלהם. בהשראת המוצר שפיתח Fugger, שנים לאחר מכן, אדם בשם Jed McCaleb בשיתוף עם עוד מספר מפתחים פיתח ובנה מערכת תשלומים דיגיטלית הפועלת על מנגנון אימות באמצעות קונצזנוס בין חבריה (זאת לעומת מנגנון הכריה ברשת הביטקוין) בשימוש טכנולוגית הבלוקצ’יין. המטרה הייתה לתקוף את נקודות החולשה של הביטקוין, קרי: כרייה ריכוזית, עלויות חשמל אדירות בתהליך הייצור ומהירות הטראנזקציות ברשת. התוצאה: פרוטוקול הריפל.
במהותו, ריפל מאפשר העברה מיידית וישירה של כספים בין שני צדדים. ככזה הפרוטוקול מאפשר להתגבר על שני החסרונות הבולטים של המערכת הבנקאית כיום, עמלות וזמן המתנה ארוך.
על גבי הפרוטוקול ניתן לסחור באמצעות טוקנים בכל סוג של מטבע פיאט או סחורה בין שני צדדים אשר נותנים אמון אחד בשני. במידה ולא נמצא קשר ישיר של אמון בין צד שולח וצד מקבל, הרשת תחפש קשרי אמון עקיפים בין הצדדים דרך עמיתים נוספים ברשת. בכדי לאבטח את תקינותן ואמיתותן של העסקאות ברשת, בריפל פותח מנגנון אימות-קונצזוס המתבצע על ידי “רשת של שרתים עצמאיים אשר עוסקים ללא הרף בהשוואות רישום העסקאות בינהם”.
על גבי פרוטוקול הריפל יצרה החברה מטבע פנימי בשם XRP הדומה בתכונותיו הבסיסיות לביטקוין. XRP נועד לסייע למוסדות פיננסים לשנע כספים ולספק נזילות במהירות ובעלות זניחה על גבי הרשת. בנתונים שמוצגים באתר החברה ניתן למצוא מספר יתרונות ש XRP מחזיק על פני מתחריו הדיגיטליים ועל פני המערכת המסורתית. לטענת החברה זמן האישור של עסקאות XRP עומד על 4 שניות בלבד! זאת לעומת 2 דקות באית’ריום ומעט יותר משעה בביטקוין.
מבחינת Scalability, כלומר היכולת של הרשת לגדול ולעבד עסקאות בכמות גדולה, נרשם כי בעוד שביטקוין מסוגל לעבד 3 עד 6 עסקאות בשניה ואיתר’יום כ 15 עסקאות בשניה, XRP כרגע מעבד 1,500 עסקאות בשניה והינו בעל יכולת מקסימאלית המקבילה לזו של הרשת של ויזה ( כ 50,000 עסקאות לשניה). עוד מתפארים בריפל בנסיון ובמוניטין של שנות פעילות רבות ללא תקלות, בצוות מהנדסים מפואר ובצריכת אנרגיה זניחה לצורך הפעלת הרשת.
בחודשים הראשונים של שנת 2017 רשת הריפל חוותה התפוצצות מדהימה בשוויה כאשר מחירו של מטבע XRP בודד זינק מ 6 אלפיות הדולר לכ-40 סנט. עליה של יותר מפי 70 בערכו. בשיא, מחירו של הריפל הגיע ל 3.25$ מה שהביא את שוויה הכולל של הרשת מ 200 מיליון $ לכיותר מ 100מיליארד $ בשיא.
למשקיע הפוטנציאלי המעריך כי עתיד המטבעות הדיגיטליים הוא דווקא כשותף למערכת הבנקאות ולא כאויב, ריפל בהחלט מהווה הזדמנות מעניינת. אך ישנה בעיה אחת חמורה שעשויה לפגוע בעליית ערכו של XRP בעתיד.
צד ההיצע.
בשונה מהביטקוין, אשר בו מטבעות חדשים נוצרים ונכנסים למחזור באמצעות תהליך כריה הדרגתי, בריפל כל המטבעות שאי פעם יווצרו כבר נוצרו ע”י Ripple labs.
נכון לזמן כתיבת שורות אלו ישנם “רק” 48 מיליארד מטבעות חופשיים למסחר בשווקים מתוך סך של 100 מיליארד מטבעות.
ואיפה היתרה אתם שואלים? נמצאת בבטחה בבעלותה הבלעדית של החברה ונמכרת לקונים פוטנציאליים בתהליך הפצה מסודר שמנוהל ומבוצע על ידי Ripple Labs עצמה. יתרה מכך, כ 20 מיליארד מטבעות חולקו באופן ישיר למייסדי ריפל והיתרה נמסרה לחברה. ניתן בקלות להבין את הבעייתות בכך ואת חשש המשקיעים מהצפה של השוק וירידת ערכו של המטבע בעתיד.
ב Ripple Labs בהחלט מודעים לבעייתות ולחששות המשקיעים ולכן נקטו במאי 2017 בצעד בונה אמון. מתוך יתרת המטבעות שבידם ( כ 62 מיליארד בערך) החברה הודיעה כי “תנעל” ב 55 חוזים חכמים סך כולל של 55 מיליארד מטבעות XRP עד לסוף שנת 2017 (כ 90% מיהתרה הקיימת בידם) לאחר מכן, בכל חודש יפתח חוזה אחד וישוחררו לידי החברה כמיליארד מטבעות XRP להפצה בשווקים. את היתרה שלא מכרה החברה בכל חודש מתחייבת ריפל לנעול בחוזה חכם לעוד 55 חודשים וחוזר חלילה.
בשנת 2020 שוב עלה הריפל לכותרות לאחר שה SEC האמריקאי הגיש נגד Ripple Labs תביעה בה טען ש XRP הינו למעשה נייר ערך (Security) ושהחברה ביצעה מכירה לא חוקית של נייר ערך לציבור ללא היתר מתאים וללא קיום התנאים הנדרשים על ידי הרגולטור ובכך עברה על חוק ניירות הערך האמריקאי. המשפט והמאבק מול הרשויות עדיין מתנהל ונראה שייקחו שנים ארוכות עד שהנושא ייפתר וההשפעה על מחירו של הריפל הייתה ועודנה מהותית.
לסיכום, (XRP ופרוטוקול הריפל) הוא בהחלט מטבע שונה ושנוי במחלוקת בנוף המטבעות הדיגיטליים. למרות זאת ייתכן שדווקא שונות זו והעובדה שהוא מנוהל בצורה ריכוזית ע”י חברה עסקית בעלת ניסיון עשיר ואנשי עסקים מהשורה הראשונה היא זו שתמשיך להוביל את המטבע לעליות ולפופולריות גוברת בקרב הבנקים וגופים עסקיים אחרים. זאת בתנאי שיצליחו לצאת מסבך התביעה של ה SEC. אם אכן אנו בדרך לעתיד בו XRP והפרוטוקול יחליפו את מערכת ה SWIFT, (מונופול העברת תשלומים גלובאלי) ייתכן שהמטבע עדיין מהווה הזדמנות השקעה מעניינת. מצד שני סביר להניח שמתחריו לא יקפאו על השמרים וכבר עכשיו פועלים לפיתוחים וחידושים מבוססי בלוקצ’יין כמו גם העובדה שהמערכת והתשתית הקיימת מושרשת בצורה עמוקה בבנקים כבר שנים רבות וסביר להניח שמדובר בתהליך ארוך ומסורבל בהחלפתה.
מונרו הינו מטבע קריפטוגרפי-דיגיטלי בקוד פתוח, אשר נוצר באפריל 2014. שמו המקורי של המטבע היה BitMonero. כאשר ה BIT הגיע מביטקוין ו MONERO פירושו באספרנטו הוא פשוט ‘מטבע’.
המטבע הסחיר של מונרו נקרא XMR . אותו ממתגים במונרו כמזומן אלקטרוני, אנונימי ומהיר.
מונרו שם לעצמו שלוש מטרות עיקריות בהן הוא מתמחה: פרטיות, סקאליביליות וביזור. כאשר הראשון הוא הבולט והעיקרי ביותר.
בכל הנוגע לפרטיות ברשת, מונרו גורם לביטקוין להראות כמו מטבע ידידותי לממשלות.
כידוע, לרוב רובם של המטבעות הדיגיטליים וגם בביטקוין ובאית’ריום העומדים בראש הטבלה, יש בלוקצ’יין שקוף. כזה המאפשר מעקב פומבי אחר כל העסקאות ברשת. אז נכון שלא ניתן לדעת למי שייכת כתובת ביטקוין ספציפית רק מלהסתכל עליה אבל במידה ואכן מתגלה קשר בין זהותו של אדם בעולם האמיתי לכתובת ספציפית ברשת, באותו רגע
פרטיותו הפיננסית נפרצת והופכת חשופה לעיני כל. כמו גם כל תנועה שעשה בעבר או יעשה בעתיד. (לפחות באופן חלקי שכן אדם אחד יכול וסביר שגם מחזיק ביותר מכתובת ביטקוין אחת).
XMR אשר אינו מבוסס על הקוד של הביטקוין נוקט בגישה שונה לחלוטין.
במקורו XMR הינו פיצול (פורק) של ByteCoin. מטבע אחר שנוצר ב 2012 והתמקד בפרטיות והסוואות רישום עסקאות על גבי הרשת באמצעות פרוטוקול מתוחכם בשם CryptoNote
פרוטוקול ה CryptoNote המיושם במונרו, משתמש בבלוקצ’יין “אנונימי” בו לא ניתן להתחקות אחר תנועות המטבעות בכתובות השונות ברשת. על ידי שימוש בפרוטוקול ה CryptoNote לא ניתן לגלות את המקור, היעד או את הכמות המדויקת שנשלחה בעת העברת מטבעות בין שתי כתובות ברשת. היחידים שמחזיקים בפרטי ההעברה הם שני הצדדים לעסקה.
הפרטיות במונרו מופעלת תמיד ואיננה אופציונאלית. אין שום דרך לשלוח “בטעות” עסקה גלויה על גבי הרשת וכל עסקה על גבי הרשת הינה פרטית ומסווית לגמרי. (בשונה מ Zcash לדוגמא שם ניתן להחליט מתי עסקה היא מסוות ומתי לא)
בתחילת 2017 שיפר XMR עוד יותר את פרטיותו כאשר אימץ את פרוקוטול ה Confidential Transactions שפותח על ידי Gregory Maxwell, אחד ממפתחי ה Core של ביטקוין. תוספת זו סייעה להסתיר גם את הכמות הנשלחת (או המתקבלת) בעסקה ברשת. עד לתוספת זו היה ניתן להעריך את הכמויות אך לא לדעת בוודאות את הסכום בעסקה.
מלבד פרוטוקול זה, מונרו משתמשת בעוד שני פרוטוקולים הנקראים Ring signatures ו Stealth addresses.
מנגנון ה Ring signatures אשר תואר כבר בשנת 2001 בעבודה אקדמאית של ה MIT ומכון וויצמן, משתמש ב”ערבוב” מספר רב של כתובות פומביות ומפתחות פרטיים מהבלוקצ’יין של מונרו כך שנוצרת מעין טבעת של שולחים ומקבלים אפשריים בכל עסקה באופן בו לא ניתן לדעת מי שלח למי ואיזו כמות.
בנוסף לפרטיות המובנית במטבע, XMR מונרו כעת נמצאת בעיצומו של פיתוח פרויקט Kovri. מדובר בפיתוח עצמאי של מונרו הצפוי להיות מיושם בשילוב גם עם פרויקטים אחרים ומטרתו היא להסתיר את כתובות ה IP של השולח על ידי שימוש ברשת פרטית (בדומה ל Tor) כך שהצמתים עצמם ברשת לא יוכלו לדעת היכן על גבי הרשת נוצרה טראנזקציה ספציפית.
מלבד הפרטיות ברשת, במונרו מתמקדים בבעיה נוספת שמציקה במיוחד לביטקוין ותפסה בעבר המון כותרות – גודל הבלוק.
במונרו, בה בלוק חדש נוצר כל 2 דקות, אין גודל בלוק קבוע. גודל הבלוק משתנה באופן דינמי בהתאם לכמות העסקאות ברשת. עם זאת ישנו מנגנון המאפשר לבלוקים לגדול רק באופן הדרגתי בצורה שאמורה לשקף את הצמיחה ברשת ולא לאפשר לבלוקים להגיע לגדלים שערוריתיים. כמו כן למונרו מנגנון עמלות דינמי אשר מתאים את העמלות ברשת בהתאם לצמיחה ולמחיר המטבע.
במונרו מתגאים בפונגביליות של המטבע (Fungibility), כלומר בחוסר היכולת להבחין בין שני מטבעות XMR שונים על בסיס היסטוריית התנועות שלהם. במונרו, לכסף באמת אין צבע.
בביטקוין למשל, ייתכן ומטבעות מסוימים ששומשו בעבר לצורך סחיטה או כופר או כאלו שהושגו בגניבה, יכולים להיות מסומנים על ידי זירות מסחר או גופים אחרים שלא יהיו מוכנים לקבלם כתשלום. מחזיק המטבעות הללו, אשר לא בהכרח חשוף להיסטוריה הספציפית של המטבעות שהוא מחזיק נמצא בסיכון. ייתכן וכספו לא שווה את מה שהוא אמור להיות שווה. בעוד בביטקוין ניתן יהיה לדחות את קבלת מטבעות אלו וישנו צורך מתמיד לעקוב ולסמן מטבעות “מוכתמים”, במונרו אין כל דרך להבדיל בין מטבע אחד למישנהו והמשתמש אינו חשוף לסיכון הנ”ל.
עוד נקודה מרשימה שחשוב לציין היא צוות הפיתוח של הפרויקט. למונרו כ 30 מפתחי Core פעילים ובאתר החברה נטען שיותר מ 240 מפתחים מרחבי העולם לקחו ולוקחים חלק בפיתוח הרשת. הפיתוח אגב, אינו מתבצע תחת חסותו של תאגיד. מפתחי הרשת הינם מומחים מתחום הקריפטוגריפה מכל רחבי העולם אשר תורמים מזמנם (או ממומנים מתרומות של הקהילה), כך שלא ניתן לסגור או להשבית את פיתוחו של הפרויקט על ידי הרשויות.
מונרו חוותה צמיחה אדירה בשוויה בשנת 2016 כאשר מטבע ה XMR עלה ממחיר של פחות מדולר למעל 460$!. חלק הארי בעליתו של המטבע יוחס לאימוצו של XMR על ידי AlphaBay אחד מהגדולים בשווקי הדארקנט. (שכבר הספיק להיסגר ב 2017 ע”י הרשויות). השמועה על שילוב המטבע בדארקנט הצית ראלי אדיר במטבע ושווי הרשת עלה מ 20מ’ דולר ביולי 2016 לכמעט 7.5 מיליארד דולר כשנה מאוחר לכן. (פי 375). אגב, כמות המטבעות במונרו איננה מוגבלת כמו בביטקוין ו XMR חדשים ימשיכו להיווצר לנצח. מה שכן, סביב שנת 2022 מתקבע התגמול על מציאת בלוק ברשת ל 0.3XMR ויהיה התגמול המינימאלי והאינסופי ברשת.
XMR (ביחד עם Dash ו Zcash) עומד במקום של כבוד בראש הרשימה של המטבעות האנונימיים בעולם המטבעות הדיגיטליים ונראה שהוא בהחלט צועד בכיוון הנכון לשמירה על מעמד זה ואף חיזוקו בהמשך הדרך.
מטבעות דור שני הינם שם כללי למטבעות דיגיטליים אשר מאפשרים שימוש בפונקציות מורכבות מעבר לפעולות הבסיסיות של שליחה וקבלת מטבעות ומאפשרים גם את בנייתם של נכסים חכמים, חוזים פיננסים, הנפקת מניות, סליקה אוטומטית, מערכת הצבעות מבוזרת ועוד. מטבעות דור שני הינם ישויות עצמאיות הנפרדות מהביטקוין ואינם פועלים על קובץ הבלוקצ’יין של הביטקוין אלא על קובץ בלוקצ’יין משלהם. זהו בעצם הפרמטר ההופך את מטבעות אלו למתחרים ישירים ואמיתיים לרשת הביטקוין.
יוצרי המטבעות הללו טוענים שבניית פונקציות נוספות על גבי הביטקוין הינה אפשרות מוגבלת ופחות גמישה מהאפשרויות הרבות שמעניקה יצירת מטבע עצמאי מקורי שאינו כבול למגבלות הקוד המקורי של הביטקוין. במטבעות דור שני, אם כן, ישנה הזדמנות ללמוד את הביטקוין, לאתר את נקודות החולשה שלו, ולבנות מהבסיס מעלה רשת ומטבע טובים יותר ופונקציונאליים יותר.
איתריום (Ethereum) הינו ללא ספק אחד הפרויקטים המרגשים והייחודיים ביותר בעולם המטבעות הדיגיטליים המבוזרים. איתריום למעשה אינו מטבע דיגיטלי וגם לא פרוטוקול היושב על גבי מטבע דיגיטלי כלשהוא. איתריום הינה פלטפורמת קוד פתוח עצמאית ושפת תכנות חדשה, המאפשרת את בנייתן והפצתן של אפלקיציות מבוזרות. או בקיצור dApps
האפלקיצות אשר נבנות על גבי איתריום לא מצריכות את קיומו של גורם שלישי כלשהוא ומאפשרות למשתמשים בהן לבצע אינטרקציה ישירות עם מערכות חברתיות, מערכות פיננסיות, ממשקי משחקים ועוד והכל בתקשורת ישירה בין עמית לעמית, כאשר כל dApp משרתת מטרה או צורך כלשהוא עבור משתמשיה.
מכיוון שהיסודות עליהם מושתתת איתריום, עליהם נבנות האפליקציות, מופצים על גבי אלפי מחשבים ברחבי העולם, הן חסינות מצנזורה, השתלטות או הורדה מהאויר. עם בנייתה יוצרי איתריום פתחו את הצוהר ליצירתן של אלפי אפליקציות מבוזרות ועמדו בהבטחתם המקורית לבניית פלטפורמה קלה ונוחה לשימוש אשר תוכל למנף את הכלים שבהם משתמשים מפתחי התוכנה כבר היום (כגון Java ו Html לבניית ממשקי האפליקציות ו Python לבניית האלגוריתם העיסקי) על מנת ליצור את אותם יישומים מבוזרים. לפני הופעתה של איתריום, בנייתה של אפליקציות בלוקצ’יין הייתה תהליך מורכב שדרש ידע משמעותי בתכנות, קריפטוגרפיה ומתמטיקה. כיום, ניתן בקלות יחסית לבנות dApps שעד לאחרונה היה אפשר רק לדמיין.
הקונספט של איתריום תואר והוצע לראשונה ב 2013 על ידי מתכנת וחוקר קריפטוגרפיה צעיר בשם ויטליק בוטרין אשר עסק בימים ההם בניסיונות פיתוח של אפליקציות מבוזרות על גבי רשת הביטקוין. לאחר שנתקל בקשיים והתנגדויות מתוך צוות הפיתוח לגבי אופן יישום הפיתוח החליט לפנות לדרך עצמאית והציע את פיתוחה של פלטפורמה חדשה – איתריום.
פיתוח הפלטפורמה מומן באמצעות גיוס המונים ביולי 2014 כאשר המשקיעים ברשת העתידית הציעו ביטקוין בתמורה למטבע החדש Ether.
איתריום עלתה לאויר ב 30 ביולי 2015.
העיקרון שהניע את צוות המייסדים של איתריום הוא זה שאז וגם כיום, כמעט כל שרות שאנו משתמשים בו הינו שירות ריכוזי. כזה המצריך אמון בגורם נוסף, המצריך לפעול תחת הנחיותיו וכזה אשר אינו משאיר את הנכסים שלנו בידנו (בין אם הפיסיים או המופשטים), אלא בידיו של הגורם הנוסף.
מפתחים אשר בונים היום אפליקציות זקוקים לאישור מהחברה בה הם רוצים להעלות את האפליקציה (אפל לדוגמא) לשימוש והינם תלויים לחלוטין בהחלטות שרירותיות של צד ג’ ללא כל השפעה מצידם. (דוגמאות נוספות: כספכם הנמצא בחשבונות הבנק לא באמת נמצא בשליטתכם ואפילו הסטטוסים והתמונות שאתם מעלים לפייסבוק הם לא שלכם מהרגע שהועלו לשרתי החברה).
בנוסף, באיתריום טוענים שכל גורם ריכוזי הינו גורם אשר יכול ליפול קורבן למתקפה מכיוון שהינו בעל נקודת חולשה יחידה וממוקדת הנתנת לתקיפה. את כל זה איתריום רוצה (ומצליחה) לשנות.
באפליקציות הבנויות על איתריום, המשתמשים לא נדרשים כלל לסמוך על המפתחים של האפליקציה כאשר הם מעלים אליהן מידע אישי או אפילו מעבירים דרכה כספים. באית’ריום כל המידע של המשתמש נשאר ברשותו הבלעדית.
איך זה עובד?
בבסיסה של איתריום, פועלת המערכת על טכנולוגיות הבלוקצ’יין שהציג הביטקוין. טכנולוגיה אשר מאפשרת לנו להשיג אמון מלא גם ברשת פתוחה. זאת בניגוד למערכות ריכוזיות אשר חייבות להיות סגורות ומסוגרות על מנת לשמור על אבטחתן. בראייתם של מפתחי איתריום, ביטקוין הינו למעשה האפליקציה הראשונה, הבסיסית והמוכרת ביותר שמשתמשת בטכנולוגית הבלוקצ’יין. איתריום לעומת זאת מסוגלת לקחת את הטכנולוגיה הזאת וליישם אותה בכל תחום העולה על הדמיון. כל דבר שניתן לכמת ולהציגו בצורה מתמטית יכול להיות מעובד, ממודל ומאובטח על ידי הטכנולוגיה הזו.
פלטפורמת איתריום מונעת על ידי מטבע ייחודי משלה הנקרא איתר (Ether) אשר מהווה את “הדלק” הנדרש להפעלת האפליקציות ברשת.
בפלטפורמת איתריום, מפתחים עצמאיים יוכלו להזין את אלגוריתם האפליקציה שלהם לתוך מה שנקרא במערכת חוזים (Contracts). החוזים הם אבני הייסוד של רשת האיתריום, והינם בעצם תוכנות מחשב אשר מבצעות פעולות בסדר מסוים בכל פעם שהם מקבלות הודעה הנקראת טרנסקציה (transaction) של Ether. לכל חוזה “שחי” ברחבי הרשת ישנה יתרה של מטבע ה Ether, קוד פעולה וזיכרון. כל פעם שחוזה מקבל טרנסקציה הוא מפעיל את הקוד שבבסיסו.
חוזים יכולים לאחסן מידע, לשלוח ולקבל טרנסקציות ואפילו לבצע אינטרקציות עם חוזים אחרים ברשת בצורה עצמאית לחלוטין. פעילותם של החוזים מטופלת ומתוחזקת באופן אוטומטי על ידי הרשת והם כתובים בשפות תכנות המוכרות לכל מפתח תוכנה.
איתריום 2 הוא הדור הבא של איתריום והוא אחד מהשדרוגים הארכיטקטורים המשמעותיים ביותר שעברה הרשת מאז היווצרה. מטרת השדרוג היא להגדיל את מהירות הרשת, את הקיבולת שלה ואת יעילותה. בעת המעבר לאיתריום 2, הרשת תעבור משיטת כרייה מסוג Proof of work לשיטת קונצנזוס בשם Proof of stake בה הרשת מאובטחת ע”י Validators (מאמתים) שמאשרים את העסקאות ברשת ומכניסים אותן לבלוקים ברשת. כל אדם בעל ידע טכני בסיסי יכול להיות מאמת ברשת בתנאי שהוא מפעיל תוכנה יעודית על גבי המחשב שלו ומחזיק יתרה של 32 איתר. כל מאמת יתוגמל על פעילותו ברשת באמצעות קבלת מטבעות איתר חדשים אך גם נמצא בסיכון של Slashing (אובדן חלק מ 32 האיתריום שהוא מחזיק) במידה ויאשר פעולה לא חוקית ברשת.
המעבר ל Proof of stake מוריד משמעותית את צריכת האנרגיה של הרשת כולה ומאפשר לה לעבד בו-זמנית מספר גבוה יותר של עסקאות כמו גם להיות עמידה יותר בפני התקפות חיצוניות.
המעבר ל Proof of stake מגיע לאחר שנים של דיונים פנימיים בצוות הפיתוח של הרשת ומבוצע במספר שלבים מתכוננים ומתוזמנים שהחלו בשנת 2020.
במה שכונה שלב 0, בשנת 2020 עלתה לאויר רשת ה Beacon של איתריום (רשת ה Proof of stake החדשה). המטרה העיקרית של שלב זה היה ליצור את הרשת ולבנות את המנגנון של רישום ה Validators שיאשרו את הבלוקים ברשת החדשה.
בשלב 1 הוטעמו על גבי ה Beacon Chain ה – Shard Chains. אלו הן 64 שרשראות בלוקים חדשות ברשת האיתריום שיכולות לעבד במקביל עסקאות ברשת, מה שיגדיל משמעותית את יכולת החישוב של הרשת ואת כמות העסקאות שהרשת יכולה לעבד.
שלב 1.5 הוא החלק שבין שלב 1 לשלב 2. המטרה העיקרית בשלב זה היא למזג בין איתריום 1.0 לאיתריום 2.0.
המיזוג (The Merge) בין שני הרשתות יכולל את צירופה של איתריום ל Beacon Chain והפיכתה של הרשת הראשית (Mainnet) לאחת מתוך 64 הבלוקצ’יין שהוטמעו בשלב 1 (The Docking).
לאחר המיזוג, יחל שלב 2 בו יופעלו החוזים החכמים על גבי הרשת ביכולת פעולה הדדית מלאה (Interoperability) ויוכלו לפעול ולחלוק מידע על פני כל השרשראות החדשות ולמעשה כל אחת מ 64 השרשאות החדשות תהפוך למעין Mainnet בעצמה.
היתרון המשמעותי ביותר באיתריום 2.0 הוא הגדלת קיבולת הרשת. לאחר המיזוג, רשת האיתריום תוכל לעבד כ 10,000 עסקאות בשניה. שינוי דיי משמעותי לעומת 15-30 עסקאות בשניה במצבה המקורי. אך מהירות וקיבולת הן לא הדבר החשוב ביותר ברשת מבוזרת בסדרי הגודל של איתריום. עם השקתה, לאיתריום 2.0 צפויים להיות יותר מ -18,000 צמתים מאמתים (Nodes), מה שכפי הנראה הופך אותה לרשת בעלת האבטחה הטובה ביותר בין כל פרוטוקולי הבלוקצ’יין בעולם.
קראו עוד על איתריום בסקירה המלאה
מה שהסיט את הזרקור לעבר סולנה הוא היכולת (התיאורטית לפחות) לעבד מספר עצום של עסקאות בשניה בעלות כמעט אפסית. וזה קרה בדיוק כאשר מובילת השוק, איתריום, סבלה מעומסים קשים ועליה מטאורית בעמלות שהפכו אותה להיות למעשה רשת לא מתפקדת או רשת “לעשירים בלבד”, כאשר כל פעולה ברשת עלתה עשרות ומאות דולרים בעמלות.
על פי הנתונים הרשמיים, סולנה יכולה במקרה קיצון לעבד עד 700,000 עסקאות בשניה. מספר מרשים לכל הדעות, למרות שבפועל המספר האמיתי הגיע בשיא לכמה עשרות אלפי עסקאות בשניה לפני שהרשת קרסה ואותחלה מספר פעמים במהלך 2021.
סולנה משתמשת במנגנון קונצנזוס חדשני בשם Proof of history (PoH) שנשען על מנגנון ה Proof of stake המוכר בשילוב עם אלגוריתם ה Byzantine fault tolerance (BFT).
ארכיטקטורת הרשת נבנתה כך שניתן להריץ על גבי סולנה, בדומה לאיתריום, חוזים חכמים ולאפשר את יצירתן של אפליקציות מבוזרות dApps. הפרוטוקול גם תומך במערך גדול של אפליקציות DeFi ו – NTFs.
המטבע של רשת הסולנה הוא SOL והוא משמש לתשלום העמלות על פעולות ברשת, להעברת ערך על גבי הרשת ולהניע את האפליקציות המבוזרות. סך הכל, יווצרו בעתיד כ 511 מיליון מטבעות SOL.
למרות מספר תקלות בפעילות הרשת בשנת 2021, ניתן לומר באופן מוחלט שסולנה היא אחת מרשתות הבלוקצ’יין המהירות בעולם וחשוב לא פחות, גם אחת הזולות שקיימות. פעולה על גבי הרשת לרוב תעלה פחות מ 0.001$.
בצד השלילי, סולנה סופגת ביקורות רבות על הריכוזיות ברשת (ישנם רק 128 מאמתים ברשת) ועל כך שחלק נכבד מהמטבעות מוחזק על ידי המייסדים וכמה קרנות הון סיכון.
לסיכום אפשר לומר שסולנה הוא פרויקט מעניין וייחודי שבהחלט ראוי למקום משמעותי בעולם המטבעות הדיגיטליים. נכון לשנת 2022 מדובר עדיין בפרויקט צעיר ולא חף מתקלות אך חווית המשתמש ברשת טובה וחיובית והיא צוברת סביבה קהל משתמשים רחב ונאמן ולא פחות חשוב, קהל מפתחים משמעותי.
נכון לזמן כתיבת שורות אלה, סולנה מארחת כ 62 אפליקציות מבוזרות עם TVL (Total value locked) של כ 7 מיליארד דולר.
פאנטום היא פלטפורמת חוזים חכמים מבוזרת, בקוד פתוח, שנוצרה עבור בניית יישומים מבוזרים (dApps) ונכסים דיגיטליים והיא אחת מרשתות בלוקצ’יין רבות שנוצרו על מנת לספק אלטרנטיבה לאיתריום. לחוזים חכמים אלו, כמו במקרה של רשתות חוזים חכמים אחרות, ישנם שני שימושים עיקריים:
עסקאות מהירות ועמלות נמוכות הם בדיוק מה שאפליקציות כאלו צריכות ולכן אלו סייעו בפיתוח מהיר ומרשים במיוחד של Eco-system מפותח וענף של שימושים אלו על גבי פאנטום. ישנם רבים שטוענים שפאנטום, ולא איתריום, היא הרשת הטובה ביותר לאפליקציות DeFi. בחוויה האישית שלי, אני חייב להסכים. עם זאת, איתריום 2.0 יכולה לשנות מעט את התמונה.
רשת הפאנטום עלתה לאויר ב 2019 וארכיקטטורת הרשת עוצבה כך שתספק פתרון בר-קיימא למה שנודע כ Blockchain Trilema (שמירה בו-זמנית על ביזור, סקאליביליות ורמת אבטחה גבוהה).
אלמנט ייחודי של פאנטום הוא שמי שמפתח על גבי הרשת יכול ליצור רשתות עצמאיות משלו ולא להסתמך רק על שכבת הקונזנצוס של הרשת הראשית של פאנטום. כל אפליקציה שבנויה על פאנטום פועלת על מעין בלוקצ’יין שייחודי לה אך בו בזמן נהנת מהאבטחה, המהירות והחתימת הסופית (Finality) על טראנזקציות של הרשת הראשית. מכיוון שכל בלוקצ’יין שכזה הוא יחידה עצמאית, למפתחים ניתנת האפשרות להגדיר אותם ולהתאים אותם לשימוש הספציפי של הפרויקט שלהם.
בעת בנייתה של פאנטום, המפתחים לקחו בחשבון את איתריום כמובילת השוק ויצרו את הרשת כ EVM Compatible (Ethereum virtual machine). המשמעות היא שפאנטום תומכת בשפת vתכנות של איתריום, Solidity, וכל אפליקציה שפועלת על גבי איתריום יכולה בקלות להגר לפאנטום ולמשוך איתה לפחות חלק ממשתמשיה
לפאנטום ישנו מטבע פנימי בשם FTM. על גבי הרשת ל FTM מספר שימושים, ביניהם:
FTM קיים כמטבע נפרד על רשת הפאנטום אך יש לו גם גרסה של ERC-20 שרצה על הבלוקצ’יין של איתריום.
פאנטום היא רשת מרשימה, צומחת ומהווה תחרות ישירה לאיתריום וסולנה. היא עשתה לעצמה שם כבית חם למפתחי אפליקציות מבוזרות ואין ספק שהיא בדרך הנכונה להתברג בראש הרשימה של רשתות הבלוקצ’יין הפופולריות בעולם.
Avalanche אשר הושקה בשנת 2020 על ידי Ava Labs הינה רשת חוזים חכמים (קוד-פתוח) המאפשרת את יצירתם של בלוקצ’יין מותאמים אישית (כולל בלוקצ’יין פרטיים) ואת בנייתן של אפליקציות מבוזרות (dApps).
Avalanche היא עוד אחת מבין רבות שבאה לנסות ולערער את מעמדה של איתריום כרשת החוזים החכמים השימושית ביותר בעולם.
ב Avalanche טוענים שהרשת בעלת קיבולת טראנזקציות גדולה בהרבה מזו של המתחרה ומגיעה לכ – 4,500 עסקאות בשניה.
ארכיטקטורת הרשת בנויה סביב רשת ראשית שנקראת ה Primary Network המשתמשת בקבוצה של צמתים מאמתות (Validators) שתפקידם הוא להגיע לקונצנזוס בנוגע למצבם של רשתות בלוקצ’יין. כל קבוצת מאמתים כזו נקראת Subnet. על ידי שימוש ב Subnets המסוגלות לתקשר אחת עם השנייה ולפעול בצורה הדדית, הצמתים ברשת חולקות בעבודה של אישור העסקאות בצורה יעילה ומהירה ומתאפשרת המהירות הגבוהה באימות העסקאות הסופי ברשת (Finality) שמציעה Avalanche.
כל בלוקצ’יין ב Avalanche מאומת על ידי Subnet אחת, אך כל Subnet יכולה לשמש לאימות של מספר בלוקצ’יין.
תפקידה של הרשת הראשית הוא לאבטח שלוש רשתות בלוקצ’יין מובנות (Built-in) ל Avalanche:
על ידי פיצול הרשת על פני שלושה בלוקצ’יין נפרדים, Avalanche מסוגלת לספק גמישות, מהירות ואבטחה. מה שגם הופך אותה לפלטפורמה רבת עוצמה שכן למפתחים בה ישנה גמישות רבה בסוגי היישומים שהם יכולים לבנות.
הרשת סובבת סביב AVAX, המטבע הפנימי של Avalanche המשמש כחלק ממנגנון הקונצנזוס של הרשת, כאמצעי תשלום עמלות על ביצוע עסקאות ברשת וכאמצעי להעברת ערך.
קצב הטראנזקציות הגבוה של Avalanche ותאימות ה EVM כבר זוכים בכמה מהשמות הגדולים ביותר ב DeFi. למרות שאיתריום עדיין שולטת, מספר האפליקציות והשווי הכספי המושקע בהן מטפסים במהירות מסחררת והרשת צוברת משתמשים ומפתחים בקצב מרשים.
