DeFi (Decentralized Finance)

בנקאות מבוזרת = עצמאות פיננסית

בפרק זה נלמד על עולם ה DeFi המופלא ועל שלל האפשרויות החדשות שהוא פותח בפנינו.
נלמד על מה שהוגדר כדור הבא של האינטרנט (Web3) ונכיר את ה StableCoins, מטבעות דיגיטליים שצמודים לערכם של מטבעות פיאט.
בהמשך נלמד על עוד שניים מהיישומים המעניינים ביותר ב :DeFi בורסות מבוזרות (DEX) ו – Yield Farming

תוכן עניינים

Please select post type

DeFi - מימון מבוזר

Decentralized Finance או בקיצור DeFi הוא שם כולל למערכות פיננסיות עצמאיות ומבוזרות אשר נבנות על גבי רשתות בלוקצ’יין. למעשה, DeFi הוא ההגשמה של החזון המקורי שהציג ויטאליק בוטרין (מייסד איתריום) ב Whitepaper של איתריום בשנת 2013. מה שהיה אז חלום נמצא היום בחזית המטבעות הדיגיטליים ותוך שנתיים בלבד (מאז מה שידוע היום כ-  DeFi Summer 2020) התחום הספיק לגדול למימדי ענק ושוויו נמדד היום בכ- 210 מיליארד דולר ומאות מיליונים חדשים נכנסים ל Eco-system בכל חודש.

בפשטות אפשר להגיד ש DeFi היא אלטרנטיבה לבנקאות המסורתית שכולנו מכירים.

ל DeFi ישנם מספר שימושים עיקריים:

  • הלוואות – מתן הלוואות ואפשרות ללוות בצורה מבוזרת וללא גורם מתווך.
  • שירותי בנקאות מבוזרים (לדוג’: יצירתם של מטבעות דיגיטליים StableCoins).
  • בניית שירותים פיננסים מתקדמים (יצירת נכסים סינטטים, מסחר בנגזרים, קניית ביטוח, מסחר מבוזר ב DEX Decentralized Exchange- וכו’).

השימוש ב DeFi מתבצע באופן אוטונומי על ידי מערכות של חוזים חכמים. מהרגע שפרוטוקול DeFi יוצא לאויר העולם, לא נדרשת מגע או התערבות של בני אדם מלבד במקרים של פירצה / תקלות בקוד או שדרוג המערכת.

כל פרוטוקול ב DeFi הוא למעשה אפליקציה אינטרנטית שמאפשרת למשתמשיה לרתום את כוחו ויתרונותיו של הבלוקציין דרך חיבור ישיר לארנק המשתמש.

הרעיון העומד מאחורי DeFi הוא ליצור מערכת בנקאית מלאה ועשירה ללא צורך בגורם מתווך אשר ברוב המקרים רק מסרבל את התהליך, מאט אותו וכמובן גוזר בדרך עמלות שמנות ומיותרות. חשוב לציין שגם ב DeFi ישנן עמלות, חלקן לתשלום ה Gas, אותו דלק שמניע את הבלוקציין וחלקן לחברה או לקבוצה שיצרה את הפרוטוקול, אך בהשוואה גורפת מרבית העלויות זניחות ומסתכמות בשברירי אחוזים. מה גם שבחלק גדול מהמקרים העמלות הללו מופנות לכספת ה-DAO (Decentralized Autonomous Organization) שמנהל באופן מבוזר את הממשל (Governance) של הפרויקט ובכך הן בעצם חוזרות, גם אם באופן עקיף, חזרה למשתמשי הפרוטוקול ולקהילה.

בעולמנו מרובה רשתות הבלוקציין, כאשר צוות מפתחים מחליט לבנות אפליקציית DeFi, אחת ההחלטות הראשונות והחשובות היא על איזה רשת בלוקציין תשב האפליקציה. הרשתות השונות נבדלות זו מזו במהירותן, ביכולתן לעבד מספר מסויים של עסקאות בשנייה (Tps) ובנוחות ובגמישות שפת התכנות שבה נבנות האפליקציות. כמו כן קיים הבדל, לעיתים משמעותי, בקהל המשתמשים הפוטנציאלי, קרי בקהילה שנוצרה סביב הרשת.
נכון לזמן כתיבת שורות אלו, איתריום, רשת הבלוקציין השניה בגודלה, שומרת על ההובלה בפער משמעותי ומאכלסת כ 553 פרוטוקולי DeFi בערך כולל של 119 מיליארד דולר (כ 55% מסך המערכת) כאשר הבאה בתור מבחינת ערך הינה רשת Terra עם 23.7 מיליארד דולר ו 23 אפליקציות ובמקום השלישי הרשת של בינאנס, BSC,  עם 324 אפליקציות ו TVL (Total Value Locked) של 12.5 מיליארד דולר.

לכל אפליקציית DeFi יש שימוש ספציפי. חלקן הן בורסות למסחר מבוזר (DEX – Decentralized Exchanges), חלקן משמשות כפלטפורמה למתן ולקיחת הלוואות וחלקן מערכות ליצירת מטבעות StableCoins. השימושים הם אין-סופיים ומוגבלים רק בדמיון וביכולות הפיתוח האנושי. בכדי להשתמש באפליקצית ה DeFi אין צורך בדבר פרט לחיבור לאינטרנט וארנק דיגיטלי.

ב DeFi תוכלו למנף את האחזקות הדיגיטליות שלכם ובתוך דקות (ממש ככה) לבנות מערך פיננסי שלם שמורכב לדוגמא מ: הפקדת האיתריום שלכם ב Liquity, לקיחת הלוואה (ללא ריבית) בסך 50% משווי האיתריום במטבע LUSD, להמיר את התקבול לטוקן USDC ולשלוח אותם דרך Bridge לרשת של Fantom. שם תרכשו ב 50% מהסכום FTM ותיצרו משני הטוקנים טוקן LP, אותו תוכלו להפקיד ב SpookySwap ולקבל תשואה שנתית של 56%. וכל זה בזמן שאתם עדיין חשופים למחיר האיתריום שלכם בדיוק כמו במצב ההתחלתי. נחמד לא?

מונח פופלרי שנוצר בהקשר הזה הינו Money Legos, כלומר אפליקציות DeFi הן קצת כמו אבני לגו שאפשר לערום ולבנות לפי רצונו וצרכיו של כל משתמש.

לסיכום, היתרונות שמציע תחום ה DeFi על הבנקאות המסורתית (TradFi) הינם רבים כאשר המשמעותיים והמרכזיים שבהם הינם:

  • חיסכון משמעותי אל מול העמלות שגובים הבנקים וחברות פיננסיות נוספות על השימוש בשירותיהן.
  • הבעלות על הכסף שלכם נמצאת בידכם, לא בידיו של גוף אחר. נושא זה הפך משמעותי ורלוונטי מתמיד בעקבות החרמות וחסימות של חשבונות בנק ע”י ממשלות ברחבי העולם, כן כן.. גם דמוקרטיות מערביות נאורות.
  • מהירות וקלות – ניתן לקחת הלוואה או כל שירות פיננסי אחר בלחיצת כפתור ותוך מספר שניות.

ממה בכל זאת כדאי להיזהר?

עצמאות פיננסית וניהול מערכת בנקאות מבוזרת לא מגיעה ללא סיכונים. המרכזי שבהם הוא סיכון החוזים החכמים. למרות שמם המבטיח, החוזה הוא חכם רק כמו מי שכתב אותו. במידה וישנה פירצה בחוזה אין שום ספק שמישהו חכם יותר יגיע בסופו של דבר וימצא אותה. בשנתיים הראשונות של DeFi, מעל ל !3.6 מיליארד דולר נגנבו ממעל ל 2,000 פרוטוקוליDeFi  שונים בעקבות פרצות בחוזים. הגדולה ביותר התרחשה באוגוסט 21 בסכום כולל של 602 מיליון דולר.
אני ממליץ להשקיע רק בחוזים אשר עברו Audit מלא אך חשוב להבין שעדיין, הסיכון תמיד קיים.
סיכון נוסף גם הוא קשור לגורם האנושי והוא ביצוע תרמית או מצג שווא (Rug Pull) שבו משתמשים “המייסדים” בכדי לפתות משקיעים תמימים להכניס כספים למערכת ואז ביום בהיר אחד הפרויקט נגנז ואיתו הכסף. חשוב תמיד לבדוק את רמת האמינות של מייסדי הפרוטוקול וצוות הפיתוח לפני שאתם מפקידים כספים ואף פעם לא להשקיע את כל הונכם במקום אחד.

Web3.0 – הדור הבא של האינטרנט

האינטרנט. קשה לחשוב על שירות או תשתית שקמו בעשורים האחרונים ששינו את חיינו כמו שהאינטרנט שינה. מרשת מחשבים קטנה בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 לתמנון האינסופי שהיא היום. האינטרנט הוא המקום שבו רובנו מבלים חלק ניכר מחיינו, בין אם בעבודה או בזמן הפנאי.
מאז היווצרה, הרשת עברה שינויים רבים. ועכשיו,כמעט 40 שנים אחרי, היא עומדת בפני השינוי הגדול מכולם.
Web 3.0 מסמן את תחילתו של סוף עידן הריכוזיות ברשת ומעבר לבעלות אמיתית של הנכסים הדיגיטליים שלנו.

כדי להבין את השינוי שמביא איתו Web3.0 צריך קודם כל להבין מאיפה באנו והיכן אנו היום. אז בואו נתחיל.

Web 1: Read only

בשנות ה 90, האינטרנט היה רק קבוצה של מחשבים שמחוברים זה לזה. והרשת, מה שאנו קוראים לו Web היה היישום הראשון שלה. Web1 היה השלב האבולציוני הראשון של האינטרנט בו הרשת הייתה בעיקר דפי מידע סטטים עם קישורים שהובילו אותנו לעוד דפי מידע סטטים. השימושיות ברשת הייתה מוגבלת לקריאת תוכן וצפייה בתמונות. אף חברה גדולה לא שלטה ו Internet Explorer  היה המקום שאליו הלכנו למצוא מידע.

בגדול, אפשר להגיד שהמאפיינים העיקריים של הרשת בימיה הראשונים היו:

  • רשת מבוזרת – מונעת על ידי מחשבים רגילים ומשתמשים רגילים.
  • רשת ל”קריאה בלבד” – פרסום תוכן היה נחלתם של בודדים ומרבית משתמשי האינטרנט היו קוראים.

Web2: Read + Write (המצב כיום)

עשר שנים מאוחר יותר,  חברות ענק החלו לצוץ ברחבי האינטרנט. חברת כמו גוגל, פייסבוק ו YouTube השתלטו על המרחב הדיגיטלי. פתאום, לראשונה, כולנו היינו יוצרים וכל אחד יכל לכתוב ולפרסם תוכן על גבי הרשת. אבל, חופש היצירה הזה הגיע עם מחיר. הרשת הפכה ריכוזית יותר מאי פעם והמידע של כולנו הפך להיות לא באמת שלנו.

אחד מהשינויים העיקריים שהביא איתו עידן ה Web2 היה המעבר המסיבי ל Social. כולנו יצאנו מאנונימיות מוחלטת ובעזרתן של חברות הביג דאטה התחלנו לכתוב, להעלות תמונות ולשתף כל היבט בחיינו עם כל העולם.
המעבר למובייל היה עוד מיני-מהפכה שהתרחשה ברקע ושינתה לגמרי את הרגלי הגלישה שלנו. אין צורך לחכות עד שנגיע הביתה, האינטרנט איתנו בכף ידנו בכל רגע ובכל שניה.
ולבסוף הענן. אמזון, גוגל ופייסבוק הפכו את הרשת לזולה. במקום לרכוש בעצמנו חומרה יקרה, תשתיות ושרתים, יכלנו פתאום לשכור בכמה דולרים בלבד, שטח אחסון מאחד ממרכזי הדאטה האדירים ברחבי העולם.

האינטרנט הפכה לרשת ריכוזית שמורכבת מכמה יישויות ענק שמתקשרות אחת עם השניה במעגל סגור והמטבע של האינטרנט נוצר. לא אני לא מדבר על דולרים או על ביטקוין – המטבע האמיתי של הרשת הפך להיות גלגלי העניים שלנו.
הכל חינם אבל אנחנו בהחלט משלמים מחיר. ראשית, כל התוכן שאי פעם העלנו לאחת ממפלצות הדאטה שייך להם. ההתנהגות שלנו ברשת נרשמת ונחקרת, החיפושים שלנו, החברים שלנו וכל דף אינטרנט שאי פעם ביקרנו בו, כל אלה נאספים ומעובדים על ידי אלגוריתמים מתוכחמים שכל מטרתם היא לבצע בנו מניפולציות.
הרבה עסקים ומקורות רווח חדשים נוצרו בעזרת פלטפורמות ריכוזיות אלו אבל תזכרו, חברות הענק הן הבעלים האמיתיים של התכנים שלכם ושל קהל העוקבים שלכם. בלחיצת כפתור אחת, אתם כבר לא קיימים. ופה מגיע העניין השני והחשוב לא פחות. צנזורה.

הכח של רשת ריכוזית הוא ביכולת שלה לשלוט ולנווט במידע ולצנזר אותו כרצונה. לא פעם ראינו חברות כמו פייסבוק וטוויטר מוחקות חשבונות של משתמשים ש”עברו על תנאי השימוש” ולמעשה פשוט מוחקים את הנוכחות שלהם מהאינטרנט. גם אני כבר זכיתי לקבל מטוויטר עונש ולהיות מגורש מהרשת ל 12 שעות כי האלגוריתם שלהם לא אהב את אחד מהציוצים שלי. אבל עזבו אותי, כשזה העסק שלכם, או שאתם אנשי ציבור, זה חתיכת דבר. בלי לערב פוליטיקה, תשאלו את המשתמש דונאלד טראמפ. הוא כבר יסביר לכם מה זה צנזורה.

Web3: Read + Write + Own

הדור הבא של האינטרנט מחזיר לנו את הביזור הנדרש כל כך ברשת ומעניק לנו שליטה מלאה על הזהות הדיגיטלית שלנו. ב Web3 במקום להכנס לחשבון שלכם בגוגל או בפייסבוק, תתחברו לשירותים (dApps) שונים ישירות עם הארנק הדיגיטלי שלכם שיחזיק וינהל עבורכם את כל הנכסים הדיגיטליים שבבעלותכם. מעתה הציוצים שלכם, הפוסטים, התמונות וכל דבר אחר שתיצרו ברשת יהיו באמת שלכם ויוכלו להישמר ישירות בארנק שלכם כ NFTs (הרחבה בפרק הבא). הארנק שלכם, למעשה הכתובת הדיגיטלית הייחודית שלכם, היא בבעלותכם בלבד ואף גורם שלישי לעולם לא יוכל לקחת לכם אותה. במקום להתחבר לשרת ריכוזי, תאפשרו לארנק שלכם לתקשר ישירות, ללא מתווכים, עם רשתות חברתיות מבוזרות (כמו LBRY לדוגמא), או לזירות מסחר מבוזרות ותהנו מעולם ללא צנזורה, לטוב ולרע.

החדשות הטובות הן שכדי לקחת חלק בעולם החדש הזה כל מה שאתם צריכים זה טלפון נייד או מחשב וחיבור לאינטרנט.
ב Web3 לכל משתמש יש ארנק דיגיטלי משלו. כל קובץ נשמר ונמצא בבעלות ארנק דיגיטלי וכל טראנזקציה ברשת מתבצעת ישירות בין ארנק לארנק – ללא מתווכים.
Web3 כמו כל עולם המטבעות הדיגיטליים מגיע עם רמה גבוהה של אחריות אישית. מעתה אתם בשליטה וזה אומר גם לדעת להתגונן מפני התקפות פישיג, פריצות ושלל סכנות. אם אתם שואלים אותי המחיר לגמרי שווה את זה.

איך להשתמש ב Web3?

ראשית, עליכם ליצור ארנק דיגיטלי תואם Web3 ולקבל כתובת דיגיטלית משלכם. כתובות דיגיטליות הן רצף ארוך ומסורבל של מספרים תווים שיוצר מעט רתיעה אצל המשתמש הממוצע אך חשוב לדעת שכבר עכשיו ישנם פתרונות שיאפשרו לכם להצמיד לכתובת דיגיטלית זהות ייחודית וקריאה. לדוגמא ברשת האיתריום, ניתן לגשת לאתר של ENS ולרכוש, כ NFT, שם קריא באנגלית לבחירתכם, ממש כמו לקנות שם של דומיין לאתר אינטרנט. כך, במקום לשלוח מטבע לכתובת 0xbfb3c26df8cc065917f0947c851fb6801d313cb תוכלו פשוט לשלוח אותו ל –  johnbrown.eth

ישנם מספר ארנקי Web3 פופולרים שמגיעים כתוסף (Extension) על גבי הדפדפן. המוכר והפופולרי ביותר הוא ארנק MetaMask.
כדי להתחיל, כל מה שצריך לעשות הוא להתקין את הארנק על גבי הדפדפן ואייקון של שועל קטן ונחמד יופיע בצידו העליון של המסך. בהפעלה הראשונה תדרשו לשמור את רצף 12 המילים הנדרשות למקרה של שחזור הארנק. (כמו תמיד, הקפידו לרשום אותם על דף נייר, בכמה עותקים ושמרו אותם במקומות בטוחים והרחק מכל אדם אחר. אם מישהו יקבל גישה לרצץ המילים הללו, הוא יקבל שליטה מלאה על הזהות הדיגיטלית שלכם ועל כל נכסיכם).

אחרי ההתקנה וההפעלה הראשונית, הארנק שלכם אמור להראות כך:

בחלקו העליון תמצאו את הכתובת הדיגיטלית שלכם ובמרכז המסך את יתרת האיתריום שלכם. בחלקו התחתון של הארנק תראו רשימה של כל הנכסים הדיגיטליים שאתם מחזיקים בארנק.
חשוב לציין ש MetaMask תומך בעשרות שונות של רשתות בלוקצ’יין ולא רק באיתריום כך שאם במקרה תרצו לפעול ב Fantom, Avalanche או Binance Chain ולאו דווקא באיתריום, תדרשו רק להגדירם על ידי לחיצה על לחצן ה “Ethereum Mainnet” בפינה הימנית העליונה של הארנק.
אל תשכחו להשתמש בכתובת החדשה שלכם כדי לממן את עצמכם בקצת קריפטו כדי להתחיל (כל פעולה ברשת דורשת עמלה) ואתם מוכנים לצאת לדרך.

השילוב של DeFi ו Web3 הוא שילוב עצמתי שאין שני לו. כעת, אתם יכולים בקלות, וללא אישור מאף גורם מתווך להתחבר למאות אפליקציות מבוזרות (dApps) ברחבי הרשת ולסחור, לקנות ללוות ולהלוות כספים כאוות נפשכם.
בכל אפליקציה כזו תמצאו לחצן “Connect Wallet”, אשרו (אחרי שקראתם) את תנאי האפליקציה וזהו, אתם בפנים.

StableCoins – מטבעות דיגיטליים צמודי פיאט

StableCoins הם שם כולל למטבעות דיגיטליים שמטרתם היא לחקות את מחירו של מטבע פיאט מסוים, לרוב את הדולר האמריקאי. יתרון מובהק של StableCoins הוא היכולת שלהם להנות משני העולמות. גם להיות נכס חסר תנודתיות ששומר על ערכו אך בו בזמן להנות מהיותו דיגיטלי, מאובטח וניתן להעברה מכל מקום בעולם תוך שניות ללא גורם מתווך.

StableCoins, כמו רוב הדברים הטובים, נוצרו מתוך צורך אמיתי של המערכת.

באחת מהעליות האקספוננציליות הראשונות במחירו של הביטקוין, בשנת 2013, שוק המטבעות הדיגיטליים (שאז הורכב ממספר קטן מאוד של מטבעות) היה כביש חד-סטרי. מי שרצה לנצל את העליות המטורפות של התקופה ההיא ולקחת קצת כסף הביתה גילה שהדרך היחידה היא למכור את המטבעות שלו תמורת כסף פיאט חזרה לתוך המערכת הבנקאית, פעולה לא פשוטה ולא טריוויאלית בכלל – לא היום ובטח לא אז. השחקנים בשוק היו צריכים מקום שבו יוכלו לעצור לרגע, לממש רווחים אבל לא למכור לגמרי את המטבעות. לעמוד קרוב לדלת, אבל לא לצאת מהמסיבה. הראשונים להרים את הכפפה היו יוצריו של מטבע בשם Tether.
Tether הושק בשנת 2014 תחילה תחת השם RealCoin על ידי חברת-בת של זירת המסחר ביטפינקס. הדרך שבה תכננו ב Tether לשמור על ערך המטבע צמוד לשער הדולר היתה על ידי התחייבות שמאחורי כל מטבע שהונפק, ישנו מטבע פיאט בשווי זהה. דיי פשוט לא? כך בכל פעם שהמטבע יורד מתחת לשער של 1$, החברה יכלה להשתמש ברזרבות שלה ולרכוש אותו בחזרה מהשוק בהנחה ובכך לרשום לעצמה רווח ארביטראז’ טהור. בפועל, לא ידוע על רכישות כאלו שבוצעו אי פעם והמערכת תפקדה בעיקר על אמון המשקיעים שהאמינו שאכן ישנן יתרות שמגבות את שער המטבע. Tehter עמדה לא פעם במרכז של סערות, תככים ותיאוריות קונספירציה והרבה מזה לגמרי הגיע לה. החברה לא התנהגה בשקיפות (בלשון המעטה) ולא פעם שמה של החברה והעומדים בראשה קושרו לאנשי עסקים מפוקפקים ובנקים מסתוריים במדינות עולם שלישי.
Tether היה הראשון אך במונחי עולם הקריפטו הוא מעולם לא היה באמת שייך. הסיבה היא שלמרות היותו דיגיטלי הוא לחלוטין לא מבוזר ונמצא בשליטת חברה ריכוזית שכבר ניצלה יותר מפעם אחת את כוחה הריכוזי.
עלייתו של ה DeFi בשנים האחרונות הביאה עמה פריצת דרך בתחום ה StableCoins ואפשרה את יצירתם של מטבעות צמודי פיאט דיגיטליים חדשים ומבוזרים לחלוטין.

  • StableCoins מגובי פיאט – אלו מטבעות שמגובים ביחס של 100% על ידי מטבעות פיאט או סחורה כלשהיא בכל רגע נתון. דוגמא למטבע כזה הוא ה Tehter השנוי במחלוקת או בשמו הפופולרי יותר USDT. מנפיקה נוספת של StableCoin מגובה פיאט היא זירת המסחר Coinbase שמנפיקה את ה USDC. בניגוד ל Tehter, ב Coinbase מציינים בפירוש שכל מי שמחזיק מטבע USDC יכול בכל רגע להמיר אותו ל 1$, מה שמעניק למשקיעים ביטחון מוחלט ושומר על שער המטבע צמוד לנכס הבסיס.
  • StableCoin מגובי קריפטו – אלו מטבעות שמגובים על ידי מטבעות דיגיטליים אחרים. לרוב ע”י איתריום. מכיוון שערך הערבון תלוי במחירם של מטבעות קריפטו אחרים, מטבעות אלו תמיד מגובים ביחס הגבוה מ 100%. כלומר על כל 100$ של ערבון, ניתן להנפיק StableCoin בשווי נמוך מ 100$ כך שגם ירידה משמעותית במחיר הנכס המגבה לא תפגע בהצמדה של המטבע.
    דוגמא למטבע כזה הוא ה DAI שמונפק על ידי פרוטוקול ה Maker. כל DAI שנמצא במחזור מגובה ביחס של 150% על יתרת האיתריום שערבה לו. דוגמא נוספת הוא ה LUSD שמונפק ביחס של לפחות 110% לעומת שווי האיתריום שמגבה אותו.
    מה שיפה במטבעות אלו הוא שהם מבוזרים לחלוטין ותהליך ההנפקה והמרת המטבע חזרה למטבע הערבון מתבצע באופן אוטומטי לחלוטין על ידי חוזים חכמים. במקרה וערך הערבון נופל מתחת לסף המוגדר בפרוטוקול, מערכת החוזים החכמים מאפשרת מנגנון הנזלה כפוי מתוחכם שמבטיח שהמטבע לעולם לא יהיה מגובה בחסר.
    מטבעות StableCoins אלו הם פריצת דרך אמיתית שהתאפשרה רק בזכות ה DeFi. ההשלכות שלהם על המערכת הפיננסית האלטרנטיבית שמציע עולם המטבעות הדיגיטליים עצומות.
  • StableCoins אלגוריתמיים – הם מטבעות צמודי פיאט שלא מגובים ישירות על ידי מטבע אחר (או מגובים חלקית) אלא משתמשים במנגנון אלגוריתמי ששולט בהיצע של המטבע בהתאם לתנודות במחירו. אם המטבע עולה מעל 1$ האלגוריתם “מדפיס” עוד מטבעות עד שהשער יורד, אם המטבע נסחר מתחת ל 1$ האלגוריתם משתמש בטכניקות שונות להקטנת ההיצע של המטבע עד שהשער חוזר ל 1$.
    דוגמא למטבע שכזה הוא ה UST בבלוקצ’יין של Terra. כדי להנפיק UST צריך “לשרוף” מטבע אחר בשם LUNA, ותמיד יהיה ניתן להמיר כל מטבע UST במטבעות LUNA בשווי של 1$.
    כך, אם שער ה UST יורד מתחת ל 1$ אפשר לקנות אותו בשוק החופשי, נניח ב 95 סנט ולהמיר אותו מיידית מול 1$ של LUNA ולרשום רווח ארביטראז. ולהפך, אם שער ה UST עולה מעל 1$ אפשר “לשרוף” LUNA בשווי 1$ ומיידית למכור את ה UST שמקבלים ביותר מ 1$ ושוב, לקבל רווח ללא סיכון.
    המטבעות האלגוריתמים הם שכלול מעניין והזמן יגיד אם הם ברי-קיימא, עד כה למרות תנודות במחיר, המטבעות המובילים בתחום (UST ו – FRAX) עושים עבודה לא רעה בכלל.

 

סכנות בשימוש ב StableCoins

הסיכון המשמעותי בכל StableCoin הוא האפשרות לאובדן שער ההצמדה (De-pegging). בהיבט הזה, דווקא מטבעות ריכוזיים מגובי-פיאט הם אלו בעלי הסיכון הנמוך ביותר. כמובן שגם במטבע ריכוזי ישנו הסיכון שמישהו מטעם החברה יבצע גניבה או זיוף מסמכים וכו’ אך בהנחה וזה לא המקרה, העובדה שישנו חשבון בנק שמחזיק יתרה דולרית שמגבה את ערך המטבע אמורה למנוע ממנו להסחר הרחק מהשער הרצוי. עם זאת, סיכון ייחודי למטבעות אלו הוא רגולציה. חברה ריכוזית היא Single point of failure וככזו, החלטה של רגולטור עלולה לפגוע בה ובמטבע שהיא מגבה באופן אנוש. במטבעות מגובי קריפטו, ירידה משמעותית בערך המטבעות שמשמשים כערבון יכולה לערער את המערכת ולגרום למטבע לאבד את הצמדתו. עם זאת חשוב לציין שבמאי 2021 מטבעות אלו זכו לטבילת אש רצינית כשביטקוין ואיתריום איבדו כמעט 50% מערכם ביום אחד. ההצמדה אכן נשברה ומרבית המטבעות נסחרו מתחת לדולר אך רק לפרק זמן קצר לפני שחזרו להסחר סביב 1$. ולבסוף, מטבעות אלגוריתמיים הם הרגישים ביותר לסיכון ההצמדה שכן לרוב הרזרבה שמגבה את ערך המטבע היא חלקית או אפסית. במטבעות מסוג זה תמיד ישנה אפשרות למה שמכונה Death Spiral שבו ירידה בערך המטבע גוררת ירידה בערך הערבון מה שגורם לירידה נוספת במחיר המטבע וחוזר חלילה עד שהאמון במערכת נשבר והמטבע מגיע לסופו.
סיכונים נוספים וכאלו שמשותפים לכל המטבעות הדיגיטליים ונכונים גם לגבי StableCoins הם סיכון החוזים החכמים, אובדן המפתחות הפרטיים או הגישה לארנק, באגים ופריצות.

 

זירות מסחר מבוזרות – DEX

מטבעות דיגיטליים וביטקוין בראשם נוצרו כדי להעניק לכל אדם חופש פיננסי מוחלט ושליטה מלאה בכסף שלו. הרעיון תמיד היה ליצור כסף חסין צנזורה, ללא-רשות (Permissionless), אנונימי (גם אם רק חלקית) וכזה שלא מאבד מערכו על ידי הדפסת כספים אינסופית של בנקים מרכזיים. המנגנון מושלם, לא פחות, אבל תמיד הייתה נקודת תורפה אחת: זירות המסחר.
כדי להמיר מטבע אחד באחר נאלצנו בעל כורחנו לסמוך על זירות מסחר ריכוזית, להזדהות בפניהם ולתת להם את השליטה על המפתחות הפרטיים שלנו, הרעיון בבסיסו נוגד את העיקרון הראשון של עולם במטבעות הדיגיטליים:
“Not your keys, not your coins” ובמילים אחרות, אם אתה לא מחזיק במטבעות שלך, הם לא שלך.
DeFi הביא לנו את הפיתרון הנכסף: הבורסות המבוזרות – (DEX) decentralized exchanges.

בורסות מבוזרות הן אפליצקיות DeFi הבנויות מחוזים חכמים המאפשרות מסחר ישירות בין ארנק דיגיטלי אחד לאחר מבלי צורך בגוף מתווך.

כמשתמש מן המניין החוויה דיי פשוטה. כל שנדרש הוא לחבר את ארנק ה Web3 שלכם ל DEX, לבחור את צמד המטבעות שתרצו להמיר ולאשר את העסקה. בלי KYC ובלי לאבד את השליטה על המטבעות שלכם. המסחר מתבצע ישירות מהארנק הדיגיטלי שלכם אל הארנק של בריכת הנזילות של הזירה.
מבין זירות המסחר המבוזרות הבולטות חייבים להזכיר את Uniswap, Sushiswap ו Curve (שמתמחה במסחר מבוזר של מטבעות StableCoins). מלבדם ישנן היום מאות DEX פרוסות על פני שלל רשתות הבלוקצ’יין.

מתחת למכסה המנוע, ה DEX חייבת לקבל נזילות שתאפשר את המסחר בין מטבע אחד לשני.
מרבית ה DEX דורשות נזילות שווה של שני הטוקנים הנסחרים. לדוגמא, אם אתם רוצים לספק נזילות למסחר של איתריום מול DAI, תזדקקו להפקיד לחוזה החכם ב DEX סכום זהה של שני המטבעות.
את הנזילות כאמור מספקים המשתמשים עצמם, בדרך כלל האמידים שבהם אבל כל אחד יכול להשתתף. תמורת מתן הנזילות לתוך מה שנקרא “בריכות נזילות” (Liquidity Pools) המשתתפים בה זכאים לתקבולי עמלות המסחר. כדי לתמרץ מתן נזילות גם למטבעות חדשים יחסית ולא סחירים ה- Liquidity Providers מקבלים בנוסף לעמלות המסחר גם טוקנים של אותו הפרוטוקול, מה שלעיתים יכול להביא את התשואה שלהם על מתן הנזילות לעשרות ואפילו מאות אחוזים בשנה.

כמו בכל דבר, ישנם גם חסרונות בשימוש ב DEX אך אלו קטנים אל מול היתרונות.
ב DEX תהנו ממגוון אדיר של צמדי מסחר (כל אחד יכול לספק נזילות וליצור Pool למסחר), מביצוע עסקאות ללא צורך לסמוך על צד ג’, מעמלות נמוכות (לא כולל את עמלות ה Gas של הרשת), מפרטיות ואנונימיות והכי חשוב ממסחר מהיר ללא צורך להפקיד את המטבעות שלכם באתר מסחר ריכוזי.
בצד השלילי צריך לזכור שלא כל ה Pools בעלות נזילות מספקת וחשוב לבדוק מה ההשפעה שלכם על השער בעת ביצוע העסקה במטבעות איזוטרים (חשוב במיוחד לפני ביצוע עסקאות בסכומים גדולים). בנוסף עומסים ברשת הבלוקצ’יין שמאחרת את ה DEX יכולים לייקר מאוד את העסקה (בעמלות Gas).

בשנים האחרונות הפופולריות ואיתה מחזורי המסחר בזירות המבוזרות גדלים בקצב מעריכי והגדולות שבינהן כבר מעפילות על הבורסות המסורתיות.

Yield Farming - מבוא

אז יש לכם מטבעות דיגיטליים בארנק והחלטתם שאתם כאן לטווח הארוך. מה תגידו אם אני אספר לכם שיש דרך בה תוכלו להמשיך ולהחזיק במטבעות שלכם אך בנוסף תצברו תשואה שנתית של 25%? לא רע נכון ?

Yield farming הוא שם כולל למגוון פעולות בתחום ה DeFi שמטרתן להניב למשתמש תשואה פסיבית.
כ”חקלאי תשואה” תוכלו לבצע מגוון פעולות דרך שימוש בחוזים חכמים ובאחזקות הדיגיטליות שלכם ובתמורה תקבלו תגמול (תשואה) שבדרך כלל יגיע בדמות מטבעות דיגיטליים נוספים. את המטבעות הללו תוכלו לממש ולמכור תמורת רווח או להמשיך להחזיק. תלוי בכם.

Yield farming יכולה להיות פעולה פשוטה יחסית כמו לבצע Staking למטבע תמורת ריבית שנתית ועד לאסטרטגיות מורכבות שכוללות שילוב של מספר פרוטוקולים וכמה רשתות בלוקצ’יין. אלו העוסקים במלאכה נמצאים במירוץ תמידי למצוא את אותו שדה חקלאי נחשק (פרוטוקול חדש) שמניב את הפירות הטעימים ביותר (תשואה גבוהה על השקעתם) אם מצאתם אחד שכזה, תנסו לא לספר ליותר מידי אנשים שכן ככל שיבואו יותר חלקאים לשדה, כך ישארו פחות פירות עבורכם. הבנתם את הרעיון.

הפרוטוקולים השונים נבדלים באפשרויות ה Farming שהם מציעים, בנכסים שהם מציעים לביצוע ה Farming וברמת האבטחה של הפרוטוקול ובהתאם גם התשואה המתקבלת. פרוטוקול גדול ומבוסס, עם צוות פיתוח ותיק ובעל מוניטין שמספק אפשרויות השקעה בנכס גדול כמו איתריום כנראה יציע לכם תשואה דיי נמוכה, אחוזים בודדים בלבד לשנה.
לעומתו, פרוטוקול חדש, פחות מוכר עם אפשרויות Farming במטבע איזוטרי ולא מבוסס יכול להציע תשואות גבוהות במיוחד, לפעמים מדובר על תשואות שמגיעות לאלפי אחוזים בשנה.

כשאתם שוקלים לבצע Farming בפרוטוקול מסוים עליכם לשקלל את כל האפשרויות וגורמי הסיכון ולשאול את כל השאלות הנכונות:
– האם המטבעות שלי נעולים לתקופה מסוימת או שניתן למשוך אותם בכל עת?
– האם המטבע שמשמש כתקבול התשואה בעל ערך מסוים או שמטרתו היחידה היא לספק תשואה ל Farmers ?
– האם הפרוטוקול עבר Audit על מערכת החוזים החכמים שלו?
– האם צוות הפיתוח אנונימי או מזוהה?
– האם העמלות ברשת נמוכות מספיק כדי לא לנגוס בתשואה הצפויה?

כל אלו שאלות חשובות שחייבות להענות לפני שאתם מפקידים את כספכם בפרוטוקול.

כ Farmer עומדות בפניך מספר אפשרויות, נסקור בקצרה את העיקריות שבהן:

Liquidity provider – סיפוק נזילות, לרוב מדובר על הפקדה של שני מטבעות בשווי כספי זהה, לתוך החוזה החכם של ה DEX. כשתספקו ל DEX את המטבעות שלכם תקבלו בתמורה LP Tokens שישמשו כמעין חשבונית על הפעולה. כשתרצו למשוך חזרה את המטבעות שלכם, תספקו לחוזה החכם בחזרה את ה LP Tokens שקיבלתם והוא ישחרר עבורכם את המטבעות. הרווח שלכם במקרה הזה הוא עמלות המסחר ולעיתים גם מטבעות דיגיטליים נוספים.

Lending – השאילו את המטבעות שלכם למשתמשים אחרים בפרוטוקול. בתמורה להשאלה, תקבלו ריבית. ההלוואה תנוהל על ידי החוזה החכם. הצד הלווה יאלץ להפקיד ערבון בצורת מטבע קריפטו אחר. במידה ולא יוכל להחזיר את המטבעות או לשלם את הריבית, הפרוטוקול יחלט את הערבון שלו לכיסוי חובותיו.

Borrowing – תוכלו להפקיד מטבע אחד שברשותכם ובתמורה תוכלו ללוות מטבעות אחרים. תחשבו לדוגמא על הפקדה של איתריום בשווי k10$ ובתמורה תוכלו ללוות מטבע אחר שאתם חושבים שערכו יעלה. במידה ואתם צודקים, תוכלו בעתיד למכור את המטבע שלוויתם ברווח, להחזיר את ערך ההלוואה המקורי וכל הזמן הזה להישאר עם האיתריום שלכם. קחו בחשבון שאם ערך ההלוואה שלכם יורד מתחת לרף המוגדר, חלק מהערבון שלכם, כלומר האיתריום שלכם, ימכרו בשוק החופשי כדי לכסות את חובותיכם.

Staking – מעין תוכנית חיסכון בה תפקידו מטבע דיגיטלי שברשותכם ובתמורה תקבלו מטבעות נוספים (מאותו סוג) בתמורה. Staking כזה לרוב כולל נעילה של המטבעות לזמן מוגדר מראש אז בחשבון את אלמנט הנזילות לפני שתעשו זאת. אפשרות נוספת שמתאימה למשתמשים מתקדמים היא Staking של נכס נושא תשואה המתקבל מפרוטוקול מסויים לתוך פרוטוקול אחר. (כמו ה LP Tokens שהזכרנו קודם שתקבלו בתמורה לסיפוק נזילות ב DEX)

אסטרטגיה אפשרית שמשלבת כמה מהטכניקות הנ”ל יכולה להראות כך: 

שלב 1: סיפוק נזילות ל Pool של ETH/UNI בחלקים שווים ב Uniswap
שלב 2: הפקדת ה LP Token שקיבלנו בשלב 1 בפרוטוקול של Abracadabra
שלב 3: על בסיס הערבון שהפקדנו בשלב 2, ניקח הלוואה של 70% מהסכום ב StableCoin בשם MIM
שלב 4: נמכור חצי מ ה- MIM תמורה DAI.
שלב 5: נספק נזילות ל Pool של MIM/DAI ב Sushiswap תמורה תשואה שנתית של 15%.

כפי שניתן לראות, אסטרטגיית Farming יכולה לכלול אחת או שילוב של כמה מהשיטות הנ”ל.
אבל זכרו! ככל שהאסטרטגיה מורכבת יותר כך עולה רמת הסיכון. כל פרוטוקול מביא עימו את סיכון החוזים החכמים, באגים, Rug Pull ועוד. כל שכבה באסטרטגיה מגדילה את הסיכון שמשהו ישתבש בדרך ואם חלק אחד במגדל ה Lego שבנינו חסר, הכל מתפרק.

Yield farming הוא תחום צומח ומרתק ובכל יום צצות אפשרויות חדשות ורעיונות יצירתיים. בימיו הראשונים של התחום התשואות היו לא פחות מחלומיות, אך ככל שהמיינסטרים מתקרב ואיתו הכסף הגדול נכנס התשואות יורדות. עדיין ההזדמנויות ב DeFi אדירות ואם תנווטו בהן בביטחה תוכלו לייצר תשואות שנתית של בין 10%-30% ברמת סיכון סבירה אך אפשר להניח שהמספרים הללו לא ימשכו לעוד זמן רב. בהצלחה.

חדש!! חדש!! חדש!!

פרקי המדריך

יש לכם שאלה?

כניסה לחשבון

רוצה ללמוד לסחור ולהשקיע במטבעות דיגיטליים?

רק 390 ש"ח!
לזמן מוגבל

במקום 1,290 ש"ח

דילוג לתוכן