ב 20 בינואר 2023 מפתח בשם קייסי רודרמור השיק לראשונה NFT חדש ישירות על גבי רשת הביטקוין. השם שניתן ל NFT החדש היה Ordinals, או בשפת הקודש “אורדינלס”.
האמת היא ש NFTs בביטקוין הם לא דבר לגמרי חדש וישנן כמה רשתות שכבה שנייה ותיקות כמו Counterparty או Stacks שכבר מציעות NFTs מבוססי ביטקוין. אבל, בשונה מהרשתות הללו, האורדינלס משתמשים בארכיטקטורה חדשה וייחודית ליצירתם שנקראת Ordinal Inscriptions. כלומר הטבעה, או חריטה על גבי הרשת עצמה (הסבר בהמשך).
השיטה החדשה ליצירת NFTs על גבי הביטקוין צברה פופולריות במהירות שיא וכפי שניתן לראות בגרפים הבאים, היום ישנם כבר מליונים של אורדינלס שחיים על גבי רשת הביטקוין ורק העמלות שכרוכות ביצירת האורדינלס הגיעו לאחרונה למעל ל 7 מיליון דולר.
בחודשים שמאז ההשקה, צמחה לה קהילה הולכת וגדלה של משתמשים ומפתחים שמתלהבים מהפוטנציאל של NFTs מקוריים על רשת הביטקוין אך בו בזמן, ישנם גם לא מעט מתנגדים ל NFTs החדשים.
אז מה בדיוק מייחד את האורדינלס? וכיצד הם פועלים? בואו נצלול לעומק ונגלה.
NFTs מסוג אורדינלס נוצרים על ידי “חריטה” או “הטבעה” של אוסף נתונים או מידע כגון: טקסט, תמונות או סרטוני וידאו על גבי סאטושי אחד בודד על גבי רשת הבלוקצ’יין.
“סאטושי” (Satoshi), או בקיצור “sat”, הוא יחידה שוות ערך ל-1/100,000,000 של ביטקוין בודד (מיליונית הביטקוין) והוא הערך הקטן ביותר האפשרי שניתן לקבל בחלוקת כל ביטקוין על גבי הרשת.
היופי כאן הוא שלא כמו בשיטות קודמות, NFTs מסוג אורדינלס אינם נוצרים בשכבה נפרדת מביטקוין אלא ממש על גבי הרשת עצמה והם עושים זאת ע”י שימוש בעיקרון שנקרא “תיאורית האורדינלס” (“ordinal theory”) שבאמצעותה ניתן “לצבוע” סאטושיז ולהקצות מספר ייחודי לכל סאטושי על גבי הרשת.
על פי תיאוריית ה-Ordinals, כל סאטושי שנוצר מאז השקת הביטקוין ועד היום מקבל מספר סידורי שמתחיל מ-0 לפי הסדר שבו הוא נכרה והתווסף לרשת. המספרים הם מספרים סידוריים מנקודת מבט מתמטית – כלומר מספרים שמציינים את המיקום המדויק של משהו. למספרים סידוריים כאלה קוראים באנגלית ordinals, ומכאן גם השם Ordinals NFTs.
מרגע ה”חריטה” של הנתונים על סאטושי מסויים, המידע שנחרט הופך לחלק בלתי נפרד מאותו סאטושי ובזכות המספר הסידורי הייחודי שלו, ניתן להבדיל אותו מהשאר ולעקוב אחריו ברחבי הרשת.
התוצאה היא יצירתם של NFTs רגילים ומקוריים על גבי רשת הביטקוין, שפועלים ללא כל צורך בשינויים בפרוטוקול הביטקוין עצמו ותואמים לחלוטין לתשתית הקיימת של הרשת.
חלקכם בטח שואלים את עצמכם, למה היינו צריכים לחכות כמעט 14 שנים עד שיופיע ה NFT הראשון על גבי רשת הביטקוין? הרי אם כל מה שהיה צריך לעשות הוא להצמיד מידע לסאטושי, איך לא עשו את זה קודם?
אז האמת היא שיצירתם של האורדינאלס לא יכלה להתקיים ללא שני עדכונים משמעותיים שבוצעו ברשת הביטקוין לאורך השנים.
העדכונים הללו הם עדכון ה Segregated Witness או בקיצור SegWit שבוצע בשנת 2017 ועדכון ה Taproot שנכנס לתוקף בשנת 2021. רק בזכות שני העדכונים הללו ניתן היה ליישם למעשה את תיאורית האורדינלס על גבי הרשת ולשייך את המידע והמספר הייחודי לכל סאטושי ברשת.
אגב, חשוב לציין שאף אחד מהעדכונים הללו לא בוצע בכוונת תחילה כדי לסייע ליצירתם של אותם NFTs על גבי הרשת אלא פשוט עצם קיומם איפשר להגדיל את כמות המידע שניתן לאחסן על גבי הבלוקצ’יין בכל בלוק ואת האופן שבו אותו המידע מסודר, מה שסיפק מספיק מקום לאחסון של תמונות, סרטונים ואפילו משחקים. בקיצור, אפשר לגמרי לומר שיצירת האורדינלס לא הייתה ממש מתוכננת אלא יותר סוג של תופעת לוואי מבורכת. (או שלא, תלוי את מי שואלים)
עדכון הסגוויט – Segregated Witness
עדכון ה SegWit שבוצע בשנת 2017 איפשר למעשה להפריד כל טראנזקציית ביטקוין לשני חלקים נפרדים.
חלק אחד הכיל את נתוני הטראנזקציה עצמה (כתובת השולח, כתובת הנמען, כמות וכו’) וחלק אחר ונפרד הכיל מידע שרירותי נוסף שרלוונטי לעסקה ומכונה “witness data”. מכאן אגב, גם הגיע שמו של העדכון.
הייעוד המקורי של הפרדת ה “witness data” מפרטי הטראנזקציה נועד על מנת לעקוף את ההגבלות הנוקשות של גדול הבלוק המקסימלי כפי שהוגדרו על ידי פרוטוקול הביטקוין המקורי ולאפשר את הוספתו והעברתו של מידע שרירותי נדרש בצמוד לטראנזקציות עצמן.
במובן הטכני, עד לעדכון הסגוויט ה witness data היה נשמר ביחד עם נתוני הטראנזקציה והכיל מידע הנדרש לביצוע העסקה (כמו למשל החתימה הדיגיטלית של השולח). לאחר העדכון, אותו witness data הופרד מחלק נתוני הטראנזקציה ונשמר בנפרד בסופו של כל בלוק עסקאות.
הארכיטקטורה של העדכון הייתה כזו שאפשרה לשמור מידע רב יותר על גבי הבלוקצ’יין אבל בצורה מתוכחמת שלא פרצה את מגבלות גודל הבלוק שהתירה הרשת ובכך השיגה את המטרה הרצויה אך עדיין הצליחה להמנע מביצוע “Hard Fork” שנוי במחלוקת ברשת.
אז עדכון הסגוויט היה כאמור החלק הראשון שאיפשר את קיומם של האורדינלס בכך שהוא הגדיל באופן משמעותי את כמות המידע שהיה ניתן לכלול בכל עסקה ברשת. החלק השני כאמור הוא עדכון ה Taproot.
עדכון ה Taproot
עדכון ה Taproot הושק בחודש נובמבר 2021 ונוצר כדי לשפר את הפרטיות, רמת האבטחה והמדרגיות (Scalability) של רשת הביטקוין. ה Taproot היה שדרוג מורכב שכלל מספר היבטים.
בתכנון המקורי של השדרוג, על ידי שיפור היכולות של המערכת לאחסן witness data והוספת מספר הקלות בנוגע למגבלות של כמה מידע יכול להכלל בטראנזקציית ביטקוין ספציפית, Taproot שאף לשפר את יכולתם של חוזים חכמים מבוססי-ביטקוין שלרוב נכללים בתוך אותו witness data.
העדכון הזה היה קריטי ליצירתם של אורדינלס שכן גם הם מאחסנים את המידע של ה NFTs באותו המקום ובאותו האופן.
בנוסף, השדרוג שינה את אופן הארגון והאחסון של המידע שנשמר בחלק ה witness data ולמעשה ביסס את התשתית הנדרשת ליצירת תקן ה Ordinals.
ולבסוף, על ידי אותן הקלות בדרישות הנתונים שנכללו בשדרוג, בזכות ה Taproot ניתן כעת למלא בלוק ביטקוין שלם בטראנזקציה אחת ויחידה ובמידע ה witness data שמצורף אליה, מה שמאפשר להרחיב באופן משמעותי את היכולת לאחסן בבלוק אחד מדיה עד לגודל של עד 4 MB (מגבלת גודל הבלוק של ביטקוין לאחר שדרוג ה SegWit).
כדי שנוכל להבין יותר טוב איך עובד הרעיון של NFT מסוג אורדינל חשוב להבחין בין שני המושגים “אורדינלס” (ordinals) ו- “חריטה” (inscriptions) אשר שניהם ביחד יוצרים את ה NFT.
אורדינלס היא מערכת סידורית של סאטושיז והיא זו שיוצרת את מאפיין “חוסר-הפונגביליות” (non-fungible) ההכרחי ליצירתו של כל NFT. (מיד מגיע הסבר נוסף)
מהצד השני, החריטה היא ההטמעה של המידע שמרכיב את ה-NFT עצמו. תמונה, טקסט, וידאו או כל מידע שרירותי אחר.
הדרך הטובה ביותר להבין את הקונספט הזה היא על ידי השוואה של אורדינלס ל NFTs רגילים שלא מתקיימים על גבי רשת הביטקוין. אותם NFTs הם טוקנים דיגיטליים ייחודיים שמורכבים משני מרכיבים: TokenID ו- מטהדאטה (Metadata).
מספר מזהה – TokenID
NFT או Non-Fungible Token הוא נכס דיגיטלי ייחודי ו”לא-פונגבילי”.
כדי להבין מה בדיוק אומר ה ,Non-Fungible ננסה קודם להסביר את ההפך, כלומר מהו נכס שהינו כן Fungible.
דוגמא פיסית לנכס פונגבילי הוא מטבע של 1 ש”ח. כל מטבעות השקל בעולם זהים אחד לשני וניתנים להחלפה ביחס של 1:1. תכונה זו היא הפונגביליות.
דוגמא לנכס דיגיטלי פונגבילי הוא המטבע האנונימי מונרו (XMR). כל מונרו ברשת זהה בדיוק לכל מטבע מונרו אחר ואין שום דבר שיכול להבדיל בין מטבע אחד למשנהו.
ולכן, מה ש”חוסר פונגביליות” או “לא-פונגבילי” אומר הוא ש NFT הוא נכס דיגיטלי ייחודי שלא ניתן להמירו ביחס של 1:1 עם כל נכס דיגיטלי אחר. במילים אחרות, אין עוד אחד כזה בדיוק.
באורדינלס, המספר המזהה הייחודי (ה TokenID) הוא מה שנותן ל NFT את חוסר הפונגביליות שלו וזהו גם החידוש המרכזי שה-NFT החדש מביא עימו: היכולת לסמן כל סאטושי ברשת במספר ייחודי במינו.
כל אורדינל, בצורתו הבסיסית ביותר הוא בסך הכל סאטושי יחיד עם מספר סידורי ייחודי.
על פי תיאוריות האורדינלס, כל סאטושי בודד ממוספר לפי הסדר שבו הוא נוצר. האורדינל הראשון הוא הסאטושי הראשון שנכרה בבלוק הראשון של רשת הביטקוין אי שם בשנת 2008.
בכל פעם שסאטושי מסויים מועבר לכתובת דיגיטלית חדשה, הסדר המספרי נשמר על ידי שימוש במערכת סדר של נכנס-ראשון, יוצא-ראשון, המוכרת יותר מעולמות התכנות או החשבונאות בשם FIFO (First-in First-out).
היתרון כאן הוא שהיישום של תיאוריית האורדינלס על גבי הרשת כלל לא דורשת להפר את חוסר הפונגביליות של הביטקוין עצמו.
רשת הביטקוין לא תומכת באופן רשמי בשיטת סידור הסאטושיז של האורדינלס ואפשר להגיד שהפרוטוקול באופן רשמי בכלל “מתעלם” מקיומם. אבל, כל עוד ישנה מערכת שכזו ויש מי שמשתמש בה ונותן לה ערך, היא יכולה להתקיים.
מטאדאטה – Metadata
ברשתות בלוקצ’יין שאינן ביטקוין (איתריום, סולנה וכו’), מטאדאטה מתייחס להצמדה האפשרית של מידע שרירותי לטוקן לא-פונגבילי (NFT) שנועד כדי לתאר את הטוקן ולהעניק לו את תכונותיו השונות.
לעומת זאת בביטקוין, לאורדינלס אין “מקום ייעודי” להצמדה של מטאדאטה כמו ברשתות אחרות. במקום זאת, כמו שהסברנו בחלק הקודם, המטאדאטה של האורדינל נשמר בחלק ה witness data של הטראנזקציות בבלוק.
מכאן גם מגיע המונח “Inscription”.
הנתונים המצורפים לסאטושי ספציפי “נחרטים” בתוך החלק הספציפי הזה של טראנזקציית הביטקוין. כדי לחרוט על סאטושי ספציפי נתונים וליצור NFT, המשתמש חייב לשלוח טראנזקציה של סאטושי בודד לארנק תואם Taproot ולצרף את המטאדאטה הרצוי כחלק מההעברה. חשוב מאוד גם לוודא שהסאטושי הרצוי לחריטה לא ישמש כעמלת רשת עבור הטראנזקציה עצמה.
לשמחתנו, ישנם היום כבר כלים שהופכים את התהליך הזה לאוטומטי ועוזרים להקל על משתמשים שאינם טכניים ולהפוך את התהליך להרבה יותר בטוח עבורם.
ההבדל העיקרי בין אורדינלס של ביטקוין לסוגי NFT סטנדרטיים הוא האופי הנזיל שלהם.
מכיוון שפרוטוקול הביטקוין אינו מכיר רשמית בתיאוריית האורדינלס, NFT מסוג אורדינל כלל לא חייב לשמש כ NFT. זה לגמרי תלוי במי הבעלים של האורדינל והאם הוא רוצה לשמר את הסאטושי האינדיבידואלי.
לדוגמה, אם משתמש ביטקוין לא יודע או שסתם לא אכפת לו מהאורדינל או מהנתונים המצורפים אליו, הוא יכול פשוט להשתמש בו כמו כל ביטקוין אחר. אורדינלס הם בסופו של דבר רק סאטושיז וככאלה ניתן להשתמש בהם כדי לשלם עבור עמלות הרשת או לשלוח אותם כתשלום, אם כי הנתונים השרירותיים עדיין יישארו צמודים אליהם.
המצב הזה לא נכון לגבי NFTs על גבי איתריום. ברשת האיתריום טוקן NFT הינו טוקן שונה לחלוטין ממטבע איתר רגיל, ואי אפשר לערבב בינו לבין NFT. זאת מכיוון שרשת האיתריום מתייחסת לכל סוג טוקן בצורה נפרדת ושונה.
עלייתם של האורדינלס הציתה לא מעט דיונים וויכוחים בקהילת הביטקוין בנוגע לתפקידו הבסיסי ולאתוס של הביטקוין.
יש שטוענים שביטקוין נועד אך ורק כדי להיות מערכת תשלומים מאובטחת ומבוזרת ושעלייתם של האורדינלס תוספת מקום יקר ומיותר על גבי הבלוקצ’יין וגורמת לעלייה בעמלות הרשת.
מנגד, אחרים מתלהבים מהערך ה”תרבותי” שהאורדינלס יכולים להביא לבלוקצ’יין הביטקוין ומהרעיון שביטקוין ירחיב את שימושיו של מסד הנתונים הבלתי משתנה והמבוזר שלו ליותר מרק עסקאות פיננסיות.
כך או כך, מכיוון שהיכולת ליצור את האורדינלס כבר מקודדת בתוך פרוטוקול הביטקוין, כדי לשלול את היכולת לבצע חריטה של אורדינלס יידרש עדכו מהותי לקוד הביטקוין. מה שלא צפוי לקרות.
ולכן, המשך קיומם של האורדינלס בסופו של דבר תלוי אך ורק בקהילת הביטקוין שתחליט באופן מבוזר וקולקטיבי אם האורדינלס כאן כדי להישאר או לא.
אם גם אתם רוצים ליצור בעצמכם אורדינל ולצרוב את המידע שלכם לנצח על גבי רשת הביטקוין אתם יכולים להיעזר בארנק Web3 עבור ביטקוין בשם Xverse.app ובמדריך היו-טיוב הקצר הזה או במדריך נוסף מעט יותר מפורט.
לצפייה ב Ordinals Dashboard שמכיל את כל נתוני האורדינלס ברשת הביטקוין לחצו כאן.
הקורס המקיף למסחר והשקעה במטבעות דיגיטליים
כדי להשתתף באינספור האפשרויות שמציע עולם הבנקאות המבוזרת (DeFi) אתם זקוקים רק לשני דברים:
חיבור לאינטרנט וארנק דיגיטלי תומך Web3.0.
Decentralized Finance או בקיצור DeFi הוא שם כולל למערכות פיננסיות עצמאיות ומבוזרות אשר נבנות על גבי רשתות בלוקצ’יין. הכנסו ולמדו על עולם הבנקאות החדשה
