השווקים הפיננסים סוערים ואיתם שווקי הקריפטו.
סוף שבוע קשה עבר על המטבעות הדיגיטליים ונראה שאנחנו לקראת המשך ירידות בשווקי המניות ברחבי העולם.
מה ההיסטוריה מלמדת אותנו ומתי הירידות צפויות להיעצר?
ממש לאחרונה צוטט המשקיע האגדי סטנלי דרוקנמילר כשאמר ש”רווחי החברות הן כלל לא מה שמזיז את השוק, זה הכל הבנקים המרכזיים (הפדרל רזרב). בזמן שרוב המשקיעים מסתכלים על רווחי החברות ובוחנים אותם באמצעות כלים קונבציונאליים, כל מה שהם צריכים לעשות זה להתמקד בנזילות הבנק המרכזי”
טוב האמת ששיקרתי. הציטוט הזה לא נלקח מהתקופה האחרונה אלא בראיון שנתן דרוקנמילר לפני 34 שנים! בשנת 1988.
עוד ציטוט מפורסם, הפעם של מארק טווין, אומר ש “History Doesn’t Repeat Itself, but it Often Rhymes”.
נראה ששני האישים הגדולים האלו יודעים על מה הם מדברים. הסיפור והטריגרים כל פעם משתנים אך הגלגל של השווקים הפיננסים מסתובב באותה צורה כבר עשורים רבים. אמנם בראית מאקרו רחבה ישנם שינויים מהותיים: 70 השנים האחרונות לוו במתווה של עליות אדירות ברמות החוב, בירידה רצופה בריבית ואיתה גם ירידת תשואות מסיבית אך הסייקל המשני לפחות של התנהגות השווקים חוזר על עצמו שוב ושוב.
החדשות הטובות הן, לפחות לגבי שווקי המניות, שרוב הזמן השוק עולה. בגרף הבא ניתן לראות את מחזורי השוק השונים על פני ציר הזמן. כפי שניתן להבחין בקלות, שווקים דוביים נמשכים מעט מאוד זמן ולרוב מתאפיינים בסטיות תקן גבוהות (שנובעות מאפקט הפאניקה שמתלווה לירידות) לעומת השווקים השוורים שנמשכים לאורך שנים. שווקי הקריפטו הם כמובן חיה אחרת אך כפי שנראה בהמשך, לפחות לגבי המטבעות העיקריים, הדמיון בין הנכסים הולך וגובר.
מחזורי השוק בדרך כלל עובדים כך: עודף נזילות המונע על ידי הבנקים המרכזיים מוביל לגאות בשווקים ועליות פראיות שלא בהכרח מתכתבות עם רווחי החברות. מה שמוביל להתחממות יתר בשוק ובכלכלה הריאלית ומכאן הדרך ללחצים אינפלציונים קצרה (פיננסים וריאלים). בשלב הזה מתחילה העלאת ריבית ושאיבת הנזילות מהשווקים על ידי הבנקים המרכזיים. מה שתמיד מוביל ליציאה של כסף מהשוק ולמפולת בשווקים הפיננסים כאשר במקביל גם כסף יוצא וגם הקונים נעלמים. (זה השלב שבו אנו נמצאים). כשהשוק נופל בחדות וחוצה רף מסוים של ירידות מתחיל מסע הלחצים המשולב. התקשורת, הציבור והפוליטיקאים צועקים הצילו כולם והפד מפעיל את המדפסות שוב וחוזר חלילה. בעשור האחרון גם שוק המטבעות הדיגיטליים הצטרף לחגיגה במלוא העוצמה. בתחילה שוק הקריפטו היה יחסית עצמאי ונפרד בביצועיו אך לאורך השנים ועם כניסת כסף מוסדי למערכת המתאם התגבר. לאחרונה הקורולציה בין ביטקוין ואיתריום הגיעה לשיא מול הנאסדק וכרגע עומדת על 74% בחודש האחרון.
מסיבה זו, משקיעי הקריפטו, בעל כורחם מחויבים כעת להסתכל גם על השווקים הפיננסים המסורתיים ולהתחיל להכניס למכלול השיקולים שלהם גם מושגים כמו ריבית ריאלית, אינפלציה ותשואות אג”ח ארה”ב ל 10 שנים. לכל אלו מסתבר יש השפעה ישירה על תחום המטבעות הדיגיטליים. בין אם דרך המחיר הנסחר בשוק ובין אם בכל הקשור לנזילות ורמת ההשקעות שמופנות לסקטור.
כשחושבים על זה, לפד בצורה אירונית משהו, היה ויש גם עכשיו את התפקיד החשוב ביותר בכל הקשור למטבעות דיגיטליים. למען האמת, לפחות איך שאני רואה את זה, הביטקוין חייב את עצם קיומו לפד. אפילו פעמיים.
ולא, אני לא מאלה שחושבים שהביטקוין הוא בעצם פרויקט סודי של ממשלת ארה”ב ושמתכנתים של ה CIA בשילוב עם הבנק המרכזי יצרו את ה White paper של סאטושי, אבל שמסתכלים על הנסיבות ההיסטוריות שהובילו ליצירתו של הביטקוין, לפדרל רזרב יש ללא ספק את התפקיד הראשי במחזה שנקרא ביטקוין.
הכותרת המפורסמת שהופיעה על שער הטיימס בשנת 2009 והוטמעה בבלוק הראשון של ביטקוין לא הייתה קיימת אילולא תוכנית החילוץ הגרנדיוזית של הפד בעקבות המשבר הפיננסי הגדול. יוצר/יוצרי הביטקוין בנו אותו במפורש בכדי להלחם בפד ועל מנת לייצר עולם פיננסי חדש. יעיל, מהיר, זול ובר-קיימא.
אבל התפקיד של הפד בכל הקשור לקריפטו לא נעצר שם. לא רק שהוביל, בעצם קיומו, ליצירתו של הביטקוין, הנזילות שהפד מפמפם לשווקים ב 14 השנים האחרונות אחראית באופן ישיר לצמיחה המהירה של התחום. עודף הכסף האדיר הופנה בחלקו להשקעות ספקולטיביות ונישתיות כמו הביטקוין בזמנו ועוד יותר בשנים האחרונות, כאשר ביטקוין הפך לנכס השקעה מהשורה הראשונה, מאות מילארדי דולרים זרמו פנימה בחסות מדפסות הפד.
ולכן, מי שעוקב אחר התהליכים הללו לא אמור היה להיות מופתע ממצב השווקים כיום. אגרות החוב של ארה”ב הציגו את עליית התשואות החדה ביותר בשנים האחרונות ואיתה את השנה הגרועה ביותר למחזיקי אגרות אלו. הפד כעת פועל באגרסיביות לרסן את האינפלציה הגואה ומצמצם את המאזן שלו. ההשפעה ניכרת על השווקים הפיננסים המסורתיים וכמו שניתן לראות, גם על שווקי הקריפטו.
אז מה הלאה? ראשית, אם נרחיב מעט את הפרספקטיבה נגלה ששוק הקריפטו יחסית מחזיק את עצמו ברמה סבירה. נכון שירדנו כ 50% מהשיא במטבעות המובילים ולא מעט מטבעות קטנים ירדו גם ב 90% אך בסך הכל אפשר להגיד ששוק הקריפטו מראה חוזקה יחסית לסבבים קודמים.
יתרות הביטקוין והאיתריום בזירות המסחר בשפל של שנים. מה שמראה שאין כרגע עודף היצע בשווקים. הרגולציה מתקדמת לאיטה ומאפשרת ליותר אנשים להכנס לתחום והמיזוג הקרב של איתריום צפוי להפוך את המטבע שני בגדולו ליעיל וזול יותר. בנוסף, אלפי פרוטוקולי DeFi שצצו בשנתיים האחרונות עמדו במבחני לחץ משמעותיים והראו שהמודל שלהם עובד.
לא הכל מושלם, זה נכון. יש עוד דרך ארוכה לעבור אך נראה שהפעם סופית אין לאף אחד ספק ששוק הקריפטו ישרוד את הגל הזה בדיוק כמו כל נכס השקעה גדול וכאשר הפד יחדול מלצמצם את מאזנו השווקים ירגעו. האמת שייתכן שזה יקרה כבר הרבה לפני. השווקים הפיננסים צופי פני עתיד ותמיד מנסים לתמחר מראש את החדשות. בנוסף, בתרחישים שליליים השוק נוטה להגזמות ובדרך כלל מתקן כלפי מעלה בחדות כאשר מתברר שהמצב לא גרוע כפי שהעריכו בתחילה.
הפעם נקלענו לאירוע יוצא דופן ושילוב נסיבות דיי נדיר. שאריות המגיפה עדיין איתנו, האינפלציה גואה והחוב בשמיים ואם זה לא מספיק יש מלחמה באירופה ששולחת את מחירי האנרגיה למעלה ותהליכים גלובליים נוספים שמושכים את הסחורות והמזון לעליות חדות. אז כן, הפעם המצב באמת מורכב אבל תזכרו, הנרטיב משתנה אך הסייקל הוא תמיד אותו סייקל.
למשקיעים בעלי אורך רוח מומלץ לנשום עמוק, לא להתמנף או לקחת הלוואות מסוכנות ולתת לזמן (ולפד) לעשות את שלו. דבר אחד בטוח, בשלב הזה אנחנו כבר קרובים יותר לתחתית מאשר לפסגה. בהצלחה.
כדי להשתתף באינספור האפשרויות שמציע עולם הבנקאות המבוזרת (DeFi) אתם זקוקים רק לשני דברים:
חיבור לאינטרנט וארנק דיגיטלי תומך Web3.0.
Decentralized Finance או בקיצור DeFi הוא שם כולל למערכות פיננסיות עצמאיות ומבוזרות אשר נבנות על גבי רשתות בלוקצ’יין. הכנסו ולמדו על עולם הבנקאות החדשה
תגובה אחת
“מסיבה זו, משקיעי הקריפטו, בעל כורחם מחויבים כעת להסתכל גם על השווקים הפיננסים המסורתיים ולהתחיל להכניס למכלול השיקולים שלהם גם מושגים כמו ריבית ריאלית, אינפלציה ותשואות אג”ח ארה”ב ל 10 שנים.”
הקול המבטא את הדור שלי