Liquity הוא פרוטוקול DeFi קוד פתוח הבנוי על גבי רשת איתריום המאפשר לכם לקחת הלוואה במטבע היציב (Stablecoin) LUSD
כנגד ערבון בצורת איתריום ללא ריבית וללא מגבלת זמן ובו בזמן להשאר עדיין חשופים למחירו של האיתריום.
פרוטוקול ליקוויטי מאפשר לכל אדם להפקיד איתריום ובתמורה לקחת הלוואה ללא ריבית וללא מועד פרעון כל עוד נשמר יחס ערבון מול הלוואה הגדול מ 110%.
לדוגמא, אם תפקידו איתריום בשווי 100,000$ תוכלו ללוות עד 90,909$ במטבע יציב בשם LUSD המקובע לשער הדולר. לחליפין, אם תפקידו איתריום בשווי של 100,000$ ותלוו 50,000 LUSD, תוכלו לספוג ירידה של עד 45% בשער האיתריום לפני שתהיו חשופים להנזלה כפויה של ההלוואה.
הפקדת האיתריום, הנפקת ה LUSD, כמו גם החזר ההלוואה, כולם מנוהלים על ידי מערכת חוזים חכמים ללא מגע יד אדם וללא צורך בהזדהות או KYC. כל הלוואה בליקוויטי נקראת Trove.
המנגון העומד מאחורי ליקוויטי הומצא ופותח על ידי מפתח צעיר בשם רוברט לאוקו. לאוקו רצה לייצר פרוטוקול שמציע הלוואות ללא ריבית. פיצ’ר שללא ספק ימשוך משתמשים רבים. שנית, הוא שאף ליצור מערכת מבוזרת אמיתית, בלתי נתנת לשינוי, שתפעל באופן עצמאי לחלוטין ללא מגע יד אדם. ולבסוף, לאוקו שאף לבנות מערכת שתהיה יעילה ככל הניתן מבחינת השימוש בהון. כזו שתאפשר יחס ערבון מול הלוואה(over- collateralization) ביחס נמוך ככל האפשר.
בפלטפורמות אחרות בהם קיימים מנגנונים להנזלות כפויות התהליך בדרך כלל מתבצע כך: כאשר שווי הערבון יורד מתחת לרף המוגדר, הפרוטוקול מבצע מכירת חירום פומבית של הערבון בהנחה לצד ג’ ומשתמש בתמורה המתקבלת כדי לכסות את החוב. מכיוון שהערבון תמיד גדול מהחוב, מכירה, גם בהנחה, בהכרח מכסה את החוב ושומרת על יכולת הפרעון של הפרוטוקול.
החיסרון במנגנון זה הוא שמכירות פומביות אלו לוקחות זמן ולעיתים לא מבוצעות במחיר הרצוי (במידה ותנאי השוק משתנים במהרה) ובכך גורמות למכירות חיסול לא יעילות דווקא בזמן שבו הן נזקקות ביותר.
בליקוויטי המציאו מנגנון הנזלות אחר שמשתמש במשתמשים הקיימים בפלפטורמה לבצע את ההנזלות בצורה מהירה ויעילה.
מנגנון ההנזלות בליקוויטי מתייחס לשני מצבי-על אפשריים. האחד בו יחס הערבון הכולל של הפרוטוקול (כל ההלוואות שנלקחו יחדיו) גבוה מ 150% (“המצב התקין”) ומצב בו יחס הערבון הכולל של הפרוטוקול קטן מ 150% (Recovery Mode).
במצב התקין, כאשר המערכת מתפקדת ללא חשש לחדלות פרעון, ויחס הערבון של Trove (הלוואה) ספציפי יורד מתחת ל 110% מופעלים שני מנגנונים בסדר הבא:
ראשית, הפרוטוקול משתמש במשהו שנקרא “בריכת היציבות” (Stabilty Pool). בריכה זו הינה חוזה חכם המכיל יתרה של שני נכסים: LUSD ו ETH.
כך זה עובד: במידה והיחס של הלוואה מסוימת יורד מתחת ל 110% הערבון שנגדה מחולט ונשלח לבריכת ה ETH, במקביל, שווי ההלוואה ב LUSD יוצא מבריכת היציבות של ה LUSD ומטבעות אלו “נשרפים” כלומר יוצאים מהמחזור.
מכיוון שיחס ההלוואה שמפעיל את ההנזלה הוא 110% (או טיפה מתחת), פעולה זו תמיד תסתיים ברווח עבור בריכת הנזילות. (נכנס ב ETH יותר כסף ממה שיוצא ב LUSD). אם כך, החוב של לוקח ההלוואה מסולק אך כך גם ערבון האיתריום שלו, והוא נשאר עם ה LUSD שלווה.
במצב ההתחלתי, בריכת היציבות של ה ETH ריקה וזו של ה LUSD מלאה על ידי משתמשים שהפקידו את ה LUSD שלהם אליה. ככל שמתרחשות הנזלות, בריכת ה LUSD מתרוקנת וזו של ה ETH מתמלאת.
למה כדאי למישהו להפקיד LUSD לבריכת היציבות?
המניע העיקרי להפקדת LUSD לבריכת היציבות הוא הרווח שהרגע תיארנו במקרה של הנזלה כפויה של Trove מסויים. בנוסף, תמריץ נוסף ומשמעותי הוא שכל מי שמפקיד LUSD לבריכת היציבות זכאי לקבל את הטוקן המשני של הפרוטוקול, LQTY.
מחזיקי LQTY שיבצעו איתו Staking יהיו זכאים לקבל את העמלות החד-פעמיות שנגבות על ידי הפרוטוקול (פירוט בהמשך) וירשמו רווח נוסף.
במצב קיצון, בו בריכת הנזילות ריקה מ LUSD, המערכת עוברת למנגנון ה Redistribution בו משתתפים בעל-כורחם כל לוקחי ההלוואות בפרוטוקול יחדיו. כמו במקרה של בריכת הנזילות, הערבון (ה ETH) של לוקח ההלוואה המונזלת מחולק באופן פרופורציונאלי בין כל לווי הפרוטוקול ובמקביל גם החוב של הלווה המונזל מתחלק בין כל שאר המשתמשים. במילים אחרות, כל משתמשי הפרוטוקול נושאים בעול של הנזלת ההלוואה. אבל! גם כאן, מכיוון שיחס הערבון מול ההלוואה הוא 110%, פעולה זו כדאית ותמיד תניב רווח למשתתפים.
במנגנון הייחודי הזה אין צורך “לחפש” בשוק קונה עבור הערבון ואין סיכון שההנזלות יגרמו לסחרור בנכס הבסיס ולהמשך ירידות.
בניגוד למנגנוני הצמדה שפרוטוקולים אחרים מיישמים, בליקוויטי הצליחו למצוא מנגנון Soft-Peg ייחודי שמבטיח לשמור שערכו של LUSD תמיד ינוע בין 1$-1.1$. בעוד שפרוטוקולים אחרים משתמשים בדרך כלל בשערים של ריביות משתנות כדי לשלוט בשער ההצמדה ובממשל דמוקרטי (Governance) לקביעת פרמטרים שונים בפרוטוקול, בליקוויטי הריבית על LUSD הינה כאמור 0% ואין כלל מנגנון ממשל.
בליקוויטי, כל מטבע LUSD ניתן תמיד להמרה (Redemption) מול שווי של 1$ ב ETH. אם יש בידכם 1,000 מטבעות LUSD, אתם תמיד יכולים לדרוש עבורם ETH בשווי של 1,000$.
מכיוון שכל ההלוואות בליקוויטי שומרות על יחס ערבון/הלוואה הגבוה מ 110%, הפרוטוקול תמיד יכול להציע את האפשרות הזו. מטבע אחד של LUSD “נשרף” ותמורתו נמשך ערבון בצורת ETH בשווי של 1$. מנגנון זה מבטיח שהשער של LUSD לא יכול לרדת מתחת ל 1$.
בגבול העליון, שוב, מכיוון ויחס הערבון המינימלי הוא 110%, תקרת השער של LUSD הינה 1.1$. כל מחיר גבוה מכך יאפשר לשחקני ארביטראז ליצור רווח מיידי וחסר סיכון.
אבל למנגנון ה Redemption יש מחיר מסוים. כאשר משתמש דורש Redemption של ETH תמורת ה LUSD שהוא מחזיק, ה ETH צריך להגיע מאיפה שהוא. ההחלטה שקיבלו בליקוויטי היא שה ETH מגיע מהלווים עצמם בסדר כרונולוגי לפי יחס הערבון/הלוואה הנמוך ביותר.
כלומר המשתמש שההלוואה שלו הכי קרובה להנזלה, יהיה זה שיספק את ה ETH שאותו יקבל מי שמבקש את ההמרה. וכמובן שבהתאם, ככל שהערבון שלו (ETH) יורד, כך גם קטן החוב שאותו הוא נדרש לשלם ב LUSD. חשוב לציין, גם כאן, כמו במקרה של בריכת הנזילות, המשתמש ש”תורם” את הערבון שלו לא מפסיד כסף, אלא רק מפסיד את ההזדמנות להישאר מושקע בפרוטוקול.
אז נכון, ליקוויטי לא גובה ריבית על הלוואות אבל עדיין לפרוטוקול ישנן שתי עמלות חד-פעמיות שקשורות אחת לשניה ומנוהלות על ידי אלגוריתם. האחת היא עמלה חד-פעמית שמשלם הלווה בעת לקיחת ההלוואה (משולמת ב LUSD). והשניה היא עמלה חד-פעמית שמשלם מי שמבקש redemption (משולמת ב ETH). לרוב עמלות אלו הינן בשיעור של 0.5%.
ככלל, כאשר המערכת מזהה שישנן בקשות רבות ל Redemptions, היא מסיקה מכך שישנו לחץ על השער של LUSD (אולי השער יורד באופן זמני למתחת מ 1$ ואז הכי משתלם להשתמש במנגנון ההמרה). במקרה וזה המצב, הגיוני אם כן להעלות את העמלה החד-פעמית על לקיחת הלוואה כדי להניא משתמשים מלקחת עוד הלוואות ולהציף את השוק בעוד LUSD.
כדי לייצב חזרה ולהוריד את העמלות הללו במקרה שהן עלו בגלל בקשות Redemptions רבות ,ישנו בליקוויטי מנגנון מובנה של Decay. כלומר, ככל שאין התחדשות של בקשות ל Redemption, העמלות הולכות ופוחתות לאורך זמן באופן אוטומטי. (תיאוריטית עד לשיעור של 0%, בפועל כאמור העמלות הללו בד”כ הינן 0.5%).
כל העמלות הללו נגבות על ידי הפרוטוקול ונשלחות חזרה למשתמשים אשר הפקידו LUSD לבריכת היציבות וביצעו Staking ל LQTY שקיבלו בתמורה.
כמו תמיד. זה תלוי. נשתמש בדוגמא מספרית כדי להבין.
נניח שיש לכם 10 איתריום ששווים כ 30,000$ (כל ETH, $3K) ושאתם מתכוונים להחזיק בהם לטווח ארוך. האפשרויות שלכם בגדול הן:
האפשרות הראשונה היא כמובן הגרועה מכולן. האפשרות השניה לא רעה אם אתם לא רוצים בכלל להתעסק עם המטבעות שלכם או לקחת אפילו סיכון מינימלי.
אבל, במידה ואתם רוצים להפיק את המקסימום מהאחזקה שלכם ועדיין להישאר חשופים למחיר האיתריום, אפשרויות 3 ו 4 הן אלו ששווה להתלבט בינהן. כאשר הגורם המכריע צריך להיות התשואה הצפויה והרווח שתוכלו לייצר מכל אחת מהאפשרויות.
ב Yield Farming ישירות על ETH אפשר לומר כמעט בוודאות שתקבלו תשואה נמוכה יותר מזו שתקבלו על מטבעות יציבים, אך זכרו שכאשר אתם לווים LUSD כנגד ETH, אתם בהגדרה לווים סכום נמוך יותר משווי הערבון שלכם ולכם יש לכם פחות הון לעבוד איתו.
כעת, נניח שתרצו לשמור על יחס ערבון-להלוואה של 200%, מה שישים אתכם במקום נח יחסית מבחינת סיכון להנזלה כפויה. במצב כזה תוכלו ללוות אל מול ה 10 מטבעות איתריום שלכם סכום של 15,000$ ב LUSD.
כעת, אתם צריכים לבחון מה התשואה שתצליחו לייצר עם הסכום שלוויתם אל מול התשואה שתקבלו ישירות עם ETH. במקרה הנ”ל החשבון פשוט, מכיוון שלוויתם בפועל חצי מהסכום שאתם מחזיקים, נקודת האיזון שלכם היא בהשגת תשואה כפולה על מטבעות יציבים לעומת התשואה הישירה על ETH. או במילים אחרות, אם Yield Farming באיתריום יניב לכם 8% לשנה, שווה לכם ללוות LUSD ולחפש Farming למטבעות יציבים בתשואה של 16% לשנה ומעלה. מספר סביר יחסית למה שהשוק מציע.
כמובן שתמיד חשוב לשים לב לשער האיתריום שכן ככל שהוא יירד כך גם יירד שווי הערבון שלכם ויחס ערבון-להלוואה ירד. אם תרדו מתחת ל 110% תהיו חשופים להנזלה כפויה.
אבל בכל מקרה זכרו, מכיוון שההלוואה שלכם היא במטבע יציב שצמוד לשער הדולר, כל עוד תבצעו את ה- Farming במטבע יציב (LUSD או כל מטבע אחר שתבחרו להמיר אליו) אין לכם למעשה שום חשיפה או סיכון ששווי ההלוואה שלכם ירד ויקשה עליכם בעתיד להחזיר את חובותיכם. (פרט לסיכון של גניבה או פריצה בחוזה החכם שתשתמשו בו לביצוע ה Farming). ולכן, במידה ושער האיתריום יורד ואיתו יחס הערבון-להלוואה שלכם, תמיד תוכלו פשוט להחזיר חלק או את כל ההלוואה שלקחתם ולקבל בחזרה את האיתריום שלכם בלי שייגרם לכם שום נזק או פגיעה ביכולת ההחזר שלכם.
*האמור לעיל אינו המלצה פיננסית וכל המשתמש בפרוטוקול ליקוויטי עושה זאת על דעתו בלבד.
אחת מהשאיפות של מפתחי ליקוויטי ובראשם רוברט לאוקו הייתה לבנות מערכת מבוזרת אמיתית ועצמאית ולכן הם בנו את הפרוטוקול שלהם ללא טוקן ממשל (Governance Token) ולמעשה הפרוטוקול, על כל מערכת החוזים החכמים שלו וכל הפרמטרים שלו הינם בלתי נתנים לשינוי.
בליקוויטי הגדילו לעשות ואפילו ולא בנו אתר פרונט-אנד (Front End) רשמי לפרוטוקול. מסיום פיתוחו, ההנגשה של ליקוויטי לציבור נמצאת לחלוטין בידיים של הקהילה. כלומר, כל אדם או צוות מפתחים יכול לקחת את מערכת החוזים החכמים של ליקוויטי ולבנות סביבה אתר אינטרנט שדרכו יהיה ניתן לבצע אינטרקציה עם הפרוטוקול.
ההחלטה היחידה שמפתחי הפרונט-אנד יכולים לקבל בנוגע לפרוטוקול הוא מה שיעור הקיקבאק (Kickback) של בריכת היציבות. שיעור הקיקבאק קובע כמה LQTY יקבל מי שמפקיד LUSD לבריכת היציבות וכמה LQTY ישאר בידי מפעיל האתר. (קיקבאק של 100% אומר שכל ה LQTY חוזרים למשתמש).
ישנם היום לא פחות מ 21 אתרים שונים שבנויים על גבי הפרוטוקול ומתחרים על הזכות שתשתמשו בליקוויטי דרכם. הרוב המוחלט יציעו לכם קיקבאק של 99% וישנם אפילו שניים שמציעים לכם 100%. כלומר פועלים לגמרי בחינם ועבור הקהילה.
נכון לרגע זה לא מצאתי אף יתרון באחת מהפלטפורמות שגובות קיקבאק לעומת החינמיות.
אתם יכולים לסקור את מגוון האתרים ואפשרויות הפרונט-אנד ב- Liquity.org
כדי להשתתף באינספור האפשרויות שמציע עולם הבנקאות המבוזרת (DeFi) אתם זקוקים רק לשני דברים:
חיבור לאינטרנט וארנק דיגיטלי תומך Web3.0.
Decentralized Finance או בקיצור DeFi הוא שם כולל למערכות פיננסיות עצמאיות ומבוזרות אשר נבנות על גבי רשתות בלוקצ’יין. הכנסו ולמדו על עולם הבנקאות החדשה
