השוואה בין תנודתיות הביטקוין לשווקים המסורתיים
רובנו עדיין מתייחסים לביטקוין ומטבעות דיגיטליים כנכסים צעירים וחדשים אבל האמת היא שהמטבע הכתום נמצא איתנו כבר 13 שנים. אמנם עד לשנת 2011 הוא כמעט ולא היה קיים ומעט מאוד אנשים שמעו עליו אבל עדיין, מאז ועד היום נאספו כבר לא מעט נתונים וכאלו שאפשר להשוות בפרספקטיבה רחבה יחסית לנכסים אחרים.
בגרף הבא ניתן לראות השוואה בין התנודתיות של ארבעה נכסים מרכזיים: נפט, נדל”ן (בארה”ב), זהב וביטקוין:
בהסתכלות זריזה ניתן לראות שכצפוי, ביטקוין (בכחול) הוא הנכס התנודתי מכולם לאורך זמן אך לא בהרבה מזו של הנפט (ירוק). אפשר לראות שבשני מקרים (בשנים 2015, ו 2020), תנודתיות הנפט גימדה את זו של הביטקוין ובאופן כללי מדובר בנכס מופרע למידי. זה חשוב כי המון מבקרים של המטבע הדיגיטלי מציינים את התנודתיות שלו ככזו שלא מאפשרת השקעה בו. אני בספק אם אותו טיעון יכול לתפוס גם לגבי סחורה מרכזית כמו הנפט.
עוד אפשר לראות שהנדל”ן (אפור) הוא הנכס הכי פחות תנודתי כצפוי והזהב (אדום), טוב הזהב לא ממש מעניין אבל גם הוא כמובן לא חף מתנודות. הבעיה העיקרית בזהב היא שהוא בעיקר נד ופחות עולה.
אוקיי אז האמת היא שעד לפה אין ממש הפתעות. ביטקוין תנודתי וגם הנפט. אבל שימו לב למה שקורה כשמעלים על הגרף השוואה בין הביצועים של הנכסים הללו ב 10 השנים האחרונות:
כן, בעשר השנים האחרונות ביטקוין עלה במצטבר ב 31,466% או 3,000% בממוצע בשנה. לעומתו הזהב והנפט עלו במצטבר ב 13.57% (פחות מ 1.3% לשנה בממוצע) והנדל”ן בעליה מצטברת של 106%. תשואה ממוצעת לא רעה של סביב ה 9% לשנה.
אז פעם הבאה שמישהו אומר לכם שביטקוין תנודתי מידי להשקעה תראו לו את הגרף הזה ותסבירו לו שלפחות בביטקוין יש תמורה לתנודתיות.
עוד השוואה מעניינת בין נכסים מסורתיים למטבעות דיגיטליים מגיעה גם מהסתכלות על ירידה ממחיר השיא של נכסים שונים. הכותרות תמיד זועקות שמטבעות הקריפטו קורסים באלימות אך אם נשווה חלק מהשמות הגדולים ביותר בעולם נקבל את התמונה הבאה:
לצורך השוואה, ביטקוין ואיתריום נמצאים 57% מתחת לשיא שלהם. מה שהיה ממקם אותם בשליש העליון של הירידות ביחס לחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.
תוכנית החילוץ של LUNA
בסוף השבוע, מייסד רשת LUNA שקרסה בשבוע שער שבר שתיקה ופרסם את תגובתו למספר הצעות שעלו בנוגע להצלתה של הרשת. דו-קוואן, שיש לציין שהוא רק בן 27, היה אחת הדמויות הקולניות והמתנשאות ביותר שראה עולם הקריפטו, זאת בשונה ממרבית המייסדים הבולטים האחרים בתחום. זכורה במיוחד התערבות מטופשת שקיים על גבי הטוויטר רק לפני כמה חודשים בה הוא התערב על 11 מיליון דולר עם שני חשבונות גדולים שלונה תהיה מעל שער של 90$ במרץ שנה הבאה.
אז אחרי שלגלג על כל המבקרים, שאגב הצליחו לחזות בצורה דיי מדויקת את אופן הקריסה, נראה שהפעם הוא החליט להגיב בצניעות.
קוואן אמר שברור כעת לכולם כי החלום ש UST יהיה המטבע היציב של עולם הקריפטו נכשל ושהוא מצר על ההפסדים העצומים שנגרמו לקהילה בעקבות המצאתו. בנוסף ציין שהוא לא הרוויח בשום צורה מהירידות ולא מכר אף מטבע בזמן הקריסה. לדבריו, הדרך הטובה ביותר להציל את הרשת היא ליצור רשת חדשה מהקוד של Terra (פורק/Fork) ולהנפיק בה כמיליארד מטבעות חדשים ושלדעתו, החלוקה של הבעלות על הרשת החדשה צריכה להיות כזו:
400 מיליון מטבעות (40%) למחזיקי לונה טרום שבירת ההצמדה של UST
400 מיליון מטבעות (40%) למחזיקי UST
100 מיליון מטבעות (10%) למחזיקי לונה רגע לפני שהרשת עצרה
100 מיליון מטבעות (10%) לפיתוח הרשת ע”י הקהילה
כצפוי, רבים מתנגדים להצעה וטוענים שמחזיקי לונה כלל לא צריכים לקבל פיצוי אלא רק מחזיקי UST. ההגיון מאחורי הטענה הזו אומר שתפקידה של לונה תמיד היה לייצב את הרשת ובתמורה לסיכון, מחזיקי לונה נהנו מתשואות של אלפי אחוזים. UST לעומת זאת היה אמור להיות מטבע יציב שמשמש חוסכים ברשת ולכן הם לא צריכים לשאת בסיכון.
אחת מההצעות שעלו מראה שמניתוח הנתונים, בעזרת 1.5 מיליארד דולר יהיה אפשר לפצות 99.6% מהחוסכים ב Anchor. כל מי שהחזיק פחות מ 250,000$ ב UST יפוצה באופן מלא בעוד ששאר המשקיעים, הגדולים יותר, יקבלו שטר התחייבות על הכספים שאיבדו ויזכו להחזר הדרגתי לאורך זמן ככל שהרשת תחזור לתפקד. פיצוי שכזה עשוי לגרום לאמון מחודש ברשת ובעומדים מאחוריה שכן בודדים ישארו נפגעים מהסיפור.
ומאיפה הכסף הזה יגיע? בשלב זה, נראה שישנה יתרת ביטקוין בשווי מוערך של 1.2 מיליארד דולר שגורלה לא ידוע. הם לאחרונה נראו מועברים מארנק ה LFG לבינאנס בזמן הקריסה ולא ברור כמה אם בכלל נותרו או שנוצלו כולם בנסיון נואש לבלום את הנפילות. נראה שסכום כזה, של מיליארד דולר או יותר, יכולים כנגד כל הסיכויים לתת תקווה גדולה לחלק גדול מהמשקיעים שאיבדו חלק משמעותי או את כל הונם בקריסה.
ישנן עוד עשרות הצעות ותוכניות פעולה שונות ובשלב הזה כמובן שאין קוצנזוס. הדיונים הללו כנראה ימשכו תקופה ארוכה. יש כאן יותר מידי אינטרסים, כסף, אמוציות ושאלות פתוחות. לונה לבנתיים הפכה לנכס ספקולטיבי על סטרואידים שהספיק לעלות בפרק זמן של יממה אחת ב 3,000% לפני שקרס שוב ב 99% במחזורי מסחר אדירים. אני מפציר בכל מי שקורא את זה, DON’T.
יותר ערך הושמד מבבועת הדוט-קום
נתון אחרון מעניין לפתיחת השבוע הוא זה: מסתבר שבירידות של החודשים האחרונים במדד הנאסדק, נמחקו כ 7.6 טריליון דולר. זה הרבה!
בהשוואה לירידות ערך קודמות, זה ממקם את השוק הדובי שלנו במקום הראשון, הרבה לפני המשבר הפיננסי הגדול של 2008 בו נמחקו 2.3 טריליון ואפילו יותר ממה שאבד במונחים כספיים בפיצוץ בועת הטכנולוגיה של שנת 2000. כמובן שיש שיאמרו, ובצדק, שכעת השוק גדול יותר ולכן “קל” יחסית לאבד יותר ערך אבל אם נביט בנתונים נראה שהפעם אובדן הערך גדול ב 3 טריליון גם ממה שאבד בירידות של פרוץ הקורונה, וזה היה יחסית לא מזמן.
כך או כך, נראה שחלק גדול מהכסף שהדפיס הפד והזרים לשווקים בעקבות הקורונה נעלם ואולי זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות כדי שנחזור למימדים נורמליים יחסית מבחינת שערוכים ושווי החברות. האם זה אומר שהירידות מאחורינו? לא בטוח. מה שכן בטוח הוא שאנחנו לאט לאט מתקרבים לתחתית, היכן שהיא לא תהיה. ועל פי הקורולציה הגבוהה בין השווקים, אם שוק המניות ימצא תחתית כנראה שזה יתפוס גם לגבי שוק הקריפטו.