בנק ישראל מציג: העקרונות לפעילות “מטבעות דיגיטליים יציבים”

בהודעה שפרסם היום בנק ישראל מוצגים לראשונה עקרונות לפעילות “מטבעות דיגיטליים יציבים” בישראל. 

המסמך שפורסם מוגדר כמסמך להערות הציבור ובנק ישראל מבהיר שזוהי רק טויטה ראשונית שאינה מחייבת את הבנק ושאין להסתמך עליו בעת ביצוע כל פעולה במטבעות היציבים.

בהודעה נכתב ש: “מתוקף תפקידו לשמירת היציבות הפיננסית, לניהול המדיניות המוניטרית ולהסדרת מערכות התשלומים בישראל, בנק ישראל בוחן את נושא הפעילות בנכסים דיגיטליים, והשפעתם על התחומים שעליהם הוא מופקד.”

בנק ישראל ממשיך ומסביר שהרקע למסמך הוא: “העניין הגובר בשנים האחרונות בנכסים דיגיטליים והסיכונים הנובעים מהם, כפי שהתממשו בתקופה האחרונה בעולם” וכפי הנראה רומז לאירועים המצערים האחרונים בשווקים ובראשם ההתמוטטות של המטבע היציב UST, נפילתה של זירת המסחר FTX, פשיטות הרגל של צלזיוס, בלוקפיי ועוד.
לשם כך בנק ישראל הקים ועדה מיוחדת בראשותו של המשנה לנגיד, אנדרו אביר.

ע”פ ההודעה, מטרת הועדה היא לבחון את תחום המטבעות הדיגיטליים ממספר רב של היבטים: היציבותי, הרגולטורי, הטכנולוגי, המוניטרי, והמשפטי. זוהי לחלוטין בשורה משמחת שכן נראה שסוף סוף החליטו בבנק ישראל למלא את הוואקום שקיים כבר שנים בכל הקשור למערכת הפיננסית המסורתית ועולם המטבעות הדיגיטליים.
עד היום ולמרות שהמטבעות הדיגיטליים איתנו כבר יותר מעשור, למעט כמה פסיקות תקדימיות וכמה הוראות מעורפלות, אין עדיין מערכת חוקים סדורה וברורה שעל פיה יכולים לפעול המשקיעים, הבנקים או למעשה כל שחקן אחר בתחום.

המסמך שפורסם היום הוא ככל הנראה התוצר הראשון של אותה ועדה והוא כאמור מסמך “עקרונות לאסדרת הפעילות במטבעות יציבים בישראל”.

במסמך הבנק מציין ש” תפקידו של בנק ישראל כפי שהוא מוגדר בחוק, מחייב את האסדרה ואת הפיקוח של בנק ישראל על פעילות אמצעי התשלום. מסמך העקרונות מתייחס לאסדרת הפעילות במטבעות יציבים בישראל. מטרת האסדרה היא לאפשר פעילות במטבעות יציבים תוך ניהול הסיכונים הכרוכים בשימוש בהם, והתאמת ההגנות הצרכניות והדרישות היציבותיות לפעילות ייחודית זו.”

עוד לפני שהבנק מגיע לחלק ההמלצות במסמך הוא קודם מגדיר מהו מטבע יציב:

“מטבע יציב הוא נכס דיגיטלי שפועל על גבי תשתית טכנולוגית, ערכו יציב ביחס לנכס כלשהו אחר ומנפיק המטבע מפעיל מנגנון השומר על יציבות ערך המטבע. בניגוד לנכסים דיגיטליים אחרים, למטבעות יציבים פוטנציאל לשמש לא רק כנכס להשקעה אלא גם כאמצעי תשלום.”

חשוב לשים לב שבחלק הזה של ההודעה, הבנק בחר לציין באופן מפורש שמבחינתו מטבעות יציבים יכולים לשמש גם כנכס להשקעה. אך מכיוון שערכם תמיד צמוד למטבע פיאט כלשהוא, כפי הנראה הכוונה כאן היא ל”השקעה” ששקולה לרכישת מט”ח מתוך ציפיה שערכו יעלה מול מטבע פיאט אחר ולא להשקעה מסורתית כמו רכישת מניה או מטבע דיגיטלי לא-יציב.
בהמשך הבנק גם מציין שבעוד שמרבית המטבעות הדיגיטליים לא משמשים או ישמשו בעתיד כאמצעי תשלום ולכן נחשבים כנכס להשקעה, לעומתם למטבעות היציבים סיכוי סביר לשמש בעיקר כאמצעי תשלום, שהרי הם משמשים
כבר היום לצורך קניה ומכירה של נכסים דיגיטלים ולא כנכסים להשקעה בפני עצמם. זו הסיבה לטענתם שהמסמך
מתמקד רק במטבעות אלה.

נקודה מעניינת בהקשר הזה היא המיסוי. בעוד שבמטבעות דיגיטליים, נכון להיום, כל המרה של מטבע אחד באחר נחשבת כאירוע מס, “השקעה” או המרה של מט”ח לא מוגדרת בחוק כהשקעה שחייבת במס רווחי הון.
מעניין יהיה לראות אם כן מה יהיה היחס לרווחים שהושגו באמצעות המרה של מטבעות יציבים שונים והפרשי השערים בינהם בהתחשב בכך שערכם נקבע בהתאם לערכם של מטבעות פיאט.

לאחר ההקדמה הארוכה, מגיע שלב ההמלצות.
במסמך, הבנק מציע כללים לפעילות במטבעות יציבים שאותם הבנק ממליץ לקדם בחקיקה או לקבוע כחלק מהוראות המאסדר.

נחסוך לכם את הניסוחים המשפטיים ונאמר שבקיצור, הבנק ממליץ שמנפיק של מטבע יציב יהיה מחויב להחזיק רזרבה של 100% על המטבעות שהוא מנפיק, שהוא יקבל רשיון לעשות זאת על ידי הרגולטור ושהוא יהיה מפוקח על ידי מערכות התשלומים בבנק ישראל. סה”כ הגיוני.

לסיכום, נראה שהעקרונות המוצגים במסמך בהקשר של מטבעות יציבים הם סבירים ובהחלט נועדו לשמור על אלו שמחזיקים בהם. מה שכן, לי אישית לא ממש ברור מדוע דווקא מכל הנושאים שהועדה יכלה לגעת בהם, היא בחרה לעסוק במטבעות דיגיטליים יציבים ולא בנושאים דחופים או איך נאמר, רלוונטיים יותר. נכון להיום אין אף מטבע יציב שהונפק בישראל וסביר להניח שגם לא יהיה בקרוב.
אם כך, אפשר רק לנחש שהמסמך הזה הוא בסך הכל הקדמה לשאיפות של מדינת ישראל ליישר קו עם שלל מדינות נוספות ברחבי העולם שמתכננות בעתיד הקרוב להשיק מטבע יציב מונפק-מדינה משלהן, מה שנקרא CBDC (Central Bank Digital Currency) במטרה המוצהרת של “להלחם במזומן ובהון השחור” אבל בעיקר כדי להשיג שליטה אבסולטית ומוחלטת על הכסף של אזרחיה. ואם זה המצב, אז אין באמת שום קשר אמיתי בין המסמך הנ”ל ובין מטבעות יציבים דיגיטליים ונותר רק לקוות שהנושאים האחרים שבהם תעסוק הועדה יהיו קצת יותר מועילים.

אגב, אם אתם רוצים ללמוד על מטבעות דיגיטליים יציבים ועל המנגנונים שעומדים מאחוריהם אתם מוזמנים למדריך שלנו בנושא.